באיזו מציאות? - שאלה לשחרור ממתח

אחת השאלות הטובות שמעירות אותי מכאב לתוך בהירות היא: ״באיזו מציאות זה קורה?״ או הגרסה הקצרה יותר: ״באיזו מציאות?״

זאת שאלה פשוט מעולה, שלמדתי מביירון קייטי אבל השתמשתי בה יותר ויותר ככל שפיתחתי את תרפיית יקומים מקבילים.

אז איך עובדים עם השאלה הזאת?

לפני כן אסביר כמה הערות:

1. כדי לעשות אותה צריך לזהות מחשבות מציקות שמתווכחות עם המציאות, אחרת זה לא עובד רק על רגשות. צריך להיות ברור עם המחשבה.

2. בתור התחלה עדיף לעבוד עם מחשבות שקשורות לאחר ולא לעצמנו. כמו ״היא צריכה...״ ולא ״אני רוצה״.

3. אי אפשר לעשות אותה בזמן של כאב רגשי חזק, כי זה לא יעבוד. זאת שאלה למחשבות מלחיצות ברמה קלה עד בינונית, לא לכאב חזק. לכן עדיף להתחיל עם דברים קטנים.

זאת הדרך לעבוד עם השאלה:

בכל פעם שיש לכם מחשבה מלחיצה שרוצה משהו שונה מהמציאות, כמו: הוא אמור להיות יותר קשוב אליי. תשאלו את עצמכם: באיזו מציאות?

באיזה מציאות אני רוצה שהוא יהיה יותר קשוב אליי?

פה?

או באיזה יקום אחר?

עולה לך המחשבה: ״הייתי רוצה שהיא תהיה יותר רכה אליי״ תשאל את עצמך ״באיזו מציאות זה קורה?״ פה? במציאות כאן או במציאות אחרת?״

כמה הערות למחשבות הספקניות לגבי מהות השאלה:

1. השאלה הזאת אינה שוללת צורך לשנות את המציאות אם היא לא טובה אליכם, אלא דווקא פותחת לכם אפשרויות נוספות לעשות זאת.

2. אם אתם חושבים שעל ידי קבלת המציאות דרך השאלה הזאת אתם תהיו בקורבנות יותר גדולה כלפי מה שעדיין פוגע בכם, אז זה לא עובד ככה. לדוגמא:

אם יש לכם מחשבה ״הוא לא אמור לדבר אליי באלימות״ למול מישהו נרקיסיסט, ואתם שואלים את השאלה ״באיזו מציאות הוא לא אמור?״ וקולטים שאתם עובדים על עצמכם בעיניים ובמציאות כאן זה לא קורה, למעשה אתם סוף סוף תתעוררו לכך שזה מה שקורה עכשיו ותקבלו את זה (כנראה בכאב רב), ואז תהיה לכם מוטיבציה לשנות את זה ולהפסיק להתווכח עם המציאות.

לגבי מחשבות שקשורות לעצמכם למול אדם אחר כמו: ״אני רוצה להכיר אותה, היא מוצאת חן בעיני״ ואז אתם שואלים ״באיזו מציאות?״.

יש נטייה לחשוב שהשאלה הזאת יכולה להיות כהימנעות ואז לא לפעול, אך זה לא כך.

כי ברגע שתקלטו שהמחשבה שלכם מדמיינת את הפעולה, אבל הגוף לא זז, והמחשבה שלכם רואה את זה קורה ביקום אחר ולא פה. מיד הנוכחות שלכם תקפוץ חזרה ליקום כאן וזה יחבר אתכם לגוף.

כמובן שאם אתם רוצים להשתמש בצורה לא טובה עם השאלה כדי לייצר הימנעות, אתם יכולים. למעשה מכל תרגול של מודעות אפשר לייצר הימנעות, למוח יש את כל הטריקים שלו. אבל גיליתי שלשאלות, למוח הכי קשה לייצר הימנעות, כי שאלה היא תמיד מובילה למשהו חדש והיא למעשה פעולה הפוכה מהתקיעות שמנגנון ההישרדות שלנו גורם לנו.

לאט לאט ככל שתירגלתי את השאלה הזאת כשיכולתי, ראיתי שברגע שעלתה מחשבה שרוצה משהו שאין לי, אני מיד אני חוזר לעצמי, מקבל בהירות גדולה ומאפשר לעצמי.

תחשבו עכשיו על משהו שמעצבן אתכם במישהו או משהו שאתם רוצים לקבל, תגידו את המחשבה בראש, ואז תשאלו: ״באיזו מציאות זה קורה?״ והמוח שלכם ישר יחזור לכאן. ותתכוננו להרגיש כאב רגשי עם זה. זה חלק מהעניין.


תרפיית יקומים מקבילים מביאה את אותו רעיון אבל מהכיוון המודע, זאת טכניקה של דמיון מודרך, דרכה אנחנו נכנסים בצורה מודעת ליקום מקביל שבו קורה משהו שאין לנו כאן, ומשם אנחנו מתחברים לאיכויות שקיימות שם ומתאחדים איתם על מנת להביא אותם אלינו ליקום הנוכחי.
את תרפיית יקומים מקבילים אפשר ללמוד אצלי או לעבור אותה במפגשי ליוויי אישי איתי.