br להיפתח מחדש: כיצד עברתי מלעסוק כקורא מפות בעיצוב האנושי למלווה ומאמן -->

יום ראשון

כיצד עברתי מלעסוק כקורא מפות בעיצוב האנושי למלווה ומאמן

מאי 2024

לפני יותר משנה, אחרי 12 שנים שהעברתי קריאות לאלפי אנשים, לימודים של שנים, קורסים שהעברתי, בחרתי להתמקד יותר בללוות אנשים באתגרים שלהם.

בקריאות שהעברתי הייתי מדבר ומסביר על המפה של האדם שלמולי, כמעט 3 שעות. בשלב כלשהו הבנתי שאני רוצה לגעת במהות ולהיות ממש פרקטי בעזרה שלי לאתגר הנוכחי שיש להם דרך הכלים שפיתחתי ולמדתי בחיי.


העיצוב האנושי עדיין נשאר ככלי שבו אני משתמש כשאני רואה שהידע בו יכול לעזור כרגע לאדם שלמולי. ואת האמת, בהתחלה ניסיתי לעזור רק דרכו, אבל גיליתי ששאר הכלים שיש לי הרבה יותר פרקטים ועוצמתיים לגרום לשינוי למול אתגרים רגשיים ומנטלים.

במאמר הזה אני מספר אך ורק את החוויה האישית שלי, על המעבר בתפיסה שלי שהביא לשינוי בדרך שבה אני עובד היום ואין בכוונתי לזלזל באף מחשבה, אמונה או חוויה של מישהו, אלא רק לשתף את מה שמובן לי היום ולא היה לי מובן בעבר.

היום כשמגיע אליי מישהו לליווי רגשי, אני לא מסתכל על המפה שלו, זה לא הכי מעניין אותי לדעת משהו על אותו אדם דרך מפה, יותר מעניין אותי להיות מחובר עם אותו אדם, מתוך הגוף שלי בלי לחשוב עליו בתבניות ולהיות איתו במה שהוא מרגיש וחווה עכשיו ומתוך זה להשתמש בכלים שעוזרים לפתור את האתגר הנוכחי שלו.

לפעמים, אם מגיעה אליי אמא עם קושי למול הילדה שלה, אני רואה לנכון להסתכל על המפה של הילדה שלה. אך זה יקרה רק אחרי שהתמקדתי באתגר של האמא ולא הסטתי את תשומת הלב שלה לאינפורמציה על הילדה שלה כי זה מביא לחשיבה מנטלית על משהו מבלי לעבוד עם מה שבפנים.

אני יודע קודם כל שאם האמא נמצאת בטוב, אז זה מיד משפיע לטובה על הילדה ולכן אני מתמקד באמא. אחר כך אני יכול לתת לה טיפים פרקטיים כיצד העיצוב האנושי מציע לתקשר עם הילדה שלה ולעזור בהתפתחות שלה. כשזה נוגע לילדים, העיצוב האנושי ממש יכול לתת הכוונה טובה להורה.

אך גם אז, זה לא קל לאמא לשנות הרגלי תקשורת למול הבת שלה, ולכן כאן נכנס הליווי ברמה האישית לאמא עצמה כדי לתמוך בה ולהשחרור מפחדים.

היום אם מישהו מתעניין בקריאה נטו, אני ממליץ לו על קוראי מפות שאני אוהב, הכי באהבה ובפרגון,

או שבשיחה הוא יבין שהוא מחפש מידע מהעיצוב האנושי כדי לנסות לפתור אתגר כלשהו בחייו ויבחר לעבוד על האתגר שלו באמת, אז כאן אני נכנס לתמונה ואנחנו נפגשים לסשן על האתגר שלו.

אז איך אני עובד על האתגר?
בכל אתגר שיש לנו בחיים יש חוסרים ויש תקיעויות (שאפשר לקרוא להן גם ׳עודפים׳). חוסרים הם בדרך כלל צרכים ואיכויות שחסרות לנו או שיש לנו אותם בצורה מועטת ואנחנו רוצים להרחיב אותם בתוכנו. כמו איכויות של זרימה, ביטוי ישיר, שפע, ביטחון רגשי, ביטחון הישרדותי ועוד...

׳תקיעויות׳ אלו בדרך כלל זכרונות שנתקעו לנו במערכת, מחשבות, אמונות, תמונות כואבות מהעבר, תמונות מדומיינות על העתיד, ואותם אפשר לשחרר.

החוסר מזין את התקיעות והתקיעות מזינה את החוסר. ישנם כלים שעובדים רק על שחרור תקיעויות, וישנם כלים שעובדים רק על מילוי חוסרים.

במפגש קודם כל אנחנו מבינים ומרגישים את החוסר של האתגר. לכל אתגר יש צרכים שלא התקבלו ותגובה רגשית לחוסר הקבלה של הצרכים. למשל חוסר בביטחון רגשי שהתגובה יכולה רגש של פחד.
תפקידי כמלווה הוא לכוון את מי שמולי להתחבר אליהם, להרגיש אותם, לתת להם מקום וכך לדייק את החיבור אליהם. מתוך זה מתחילים לצוץ התקיעויות ואנחנו מכירים בהן. אך זה רק חצי מהפתרון. הפתרון האמיתי הוא העבודה עם כלים כדי למלא חוסרים ולשחרר תקיעויות.

כמו שהבנתם אני לא מצליח לראות את העיצוב האנושי ככלי לעזרה ממשית בליווי למול אתגר רגשי או מנטלי, מכיוון שאף פעם לא מצאתי שהוא ממלא חוסר של צורך כלשהו, חוץ מסקרנות מנטלית לידע עצמו ולפעמים קבלה עצמית, דבר שיכול לעשות הקלה כלשהי  (ולפעמים גם יכול לגרום לתוצאה הפוכה). 
מנסיוני העיצוב האנושי לא משחרר תקיעויות מהעבר או פותר טראומות, הוא רק ידע שדרכו אפשר להיות מודעים לחלקים בתוכנו ואולי בהמשך (כמה שנים אחר כך) לעזור, אך לא יפתור לנו בהכרח את האתגר הנוכחי.

העיצוב האנושי הוא ידע שנותן תרגול פרקטי, שלטעמי יכול לעזור ולהיות משמעותי רק אחרי שיש בסיס ומקום שפוי ובריא לקבל את הידע וכמובן לתרגל אותו, ולכן את את התרגול הפרקטי שלו אני נותן רק בהמשך הליווי כשארגיש שלאדם שלמולי יש מקום לזה.

הידע בעיצוב האנושי הוא מאוד מדויק ומפליא, אין ספק בזה, אחת המערכות הטובות שיש היום ללמוד על פסיכולוגית האדם ומעבר, אך אני מוצא שחלק מהידע הזה גם עלול לגרום לבריחה מהתמודדות עם האתגר עצמו. זה קורה להרבה כשברקע שלהם יש חוסר משמעותי של איכויות או צרכים, או תקיעות משמעותית מהעבר (שאלו מילים רכות ל׳פוסט טראומה׳).

למצב של הבריחה המנטלית הזאת למול ידע התפתחותי (מכל סוג) אני קורא ״התפתחות נמנעת״ (על בסיס היקשרות נמנעת).

גם אני הייתי פעם במקום הזה. ברמה אחת הייתי מאוד בתוך התפתחות בטוחה, אבל ברמה אחרת הייתי בהתפתחות נמנעת, וחיפשתי ידע חיצוני כדי שיוכל לאשר לי להיות עצמי ולדעת להפריד את עצמי (בקטע טוב דווקא) מההתנהלות של אחרים, כדי שאדע מי אני לעומת השאר, אך כל זה קרה כשבתוכי היו לי הרבה חוסרים ותקיעויות מהעבר, שגרמו לי להיות בהתפתחות נמנעת, מה שגרם לי דווקא לא להתפתח ולהתקדם.

לכן הרבה פעמים אני אומר לאנשים שרוצים ידע על המפה שלהם, שרק במידה ואני רואה לנכון לתת אותו אני נותן, בהתאם לאתגר שלהם על פי מה שאני רואה שיתמוך. זה קצת דומה למורה לאומנות לחימה שייתן לתלמיד שלו רק מה שנכון לו לפי נסיונו ולא לפי מה שהתלמיד חושב שנכון לו. אז חלקם מאוכזבים וחלקם קולטים את העניין ומוכנים לגעת באתגר שלהם איתי (ולפעמים עם מישהו אחר, שזה גם מעולה).

לפעמים בזמן פגישה כשמבקשים ממני מידע על המפה, אני עונה על כמה שאלות ומספק לאדם את הסקרנות לידע, אבל אז מחזיר מיד לעבודה האמיתית העמוקה. שהיא בשבילי - למלא חוסרים או לשחרר תקיעויות. שני הפעולות האלו לטעמי מה שמייצר החלמה ושינוי.

זהו עד כאן. שיתפתי אולי רק 20 אחוז ממה שיש לי להגיד על התחום וכל השאר יגיע בזמנו.

אם אתם רוצים אתגר למה שכתבתי, תחליפו את המילים ״העיצוב האנושי״ ב-״תקשור״, ״מדע״, או בכל ידע כזה או אחר.


באהבה
ליאב עברי

להצטרפות לקבוצת הוואצאפ השקטה שלי לעדכונים על פעילויות, סדנאות וקורסים לחצו כאן

לקריאת מאמרים נוספים לחצו כאן

למידע נוסף על קורסים וסדנאות קרובות עם ליאב לחצו כאן

אין תגובות:

מאמרים פופולארים:

מאמרים נוספים