br להיפתח מחדש: החיים דורשים תחזוק, המוות אינו דורש -->

יום ראשון

החיים דורשים תחזוק, המוות אינו דורש


הכותרת הזאת היא תובנה שלמדתי בשלוש שנים האחרונות. בעיקר כשאמא שלי חלתה בסרטן ונפטרה תוך 7 חודשים. ראיתי כמה החיים דורשים תחזוק בשביל לחיות אותם, אך זה לא רק במצב בריאותי קיצוני.


כל דבר בעולם דורש תחזוק ומאמץ דרך עשיה ותנועה, אי אפשר לחיות את החיים ללא תנועה, חקירה ומחשבה. אפילו בשביל לקטוף עלים או פירות כדי לאכול צריכים לנוע. כך החיים עובדים.

תחזוק דורש מוטיבציה, ממש מוטיבציה לרצות לחיות, וכשאין תחזוק, המוות פשוט קורה. לא שהמוות הפיזי הוא דבר שאמור להפחיד אותנו, הוא יקרה גם ככה. מכאן עולה השאלה כמה אני רוצה לחיות ובאיזו איכות?


הם דורשים מאיתנו להיות במאמץ מסויים כדי לחיות אותם. כשאין מאמץ, המוות מתקיים. זה בעצם מה שנקרא לגדול מלהיות ילד ללהיות מבוגר. זה האתגר של כל בני האדם.
בגלל זה תמיד אומרים שהמוות מחכה לנו. כי הוא תמיד קיים ברקע ומאוד קל להרפות וללכת אליו.

באופן אישי מה שאני יותר חושש ממנו זה לא המוות הפיזי, זה המוות בעודי בחיים. ולכן גם אם נולדתם עשירים, זה לא באמת מה שפותר אתכם, עדיין תצטרכו לתחזק את העולם שלכם.

מאז שאמא שלי נפטרה והתבוננתי על התובנה הזאת, גיליתי כמה היא מחוברת גם לתחזוק מערכות יחסים ותחזוק האיזון המנטלי והנפשי שלנו.

מערכת יחסים דורשת תחזוק, מאוד קל להתנתק ולתת למערכת יחסים למות, זה פשוט קל. ניתוק רגשי, ניתוק תקשורתי והופ הקשר גוסס ולבסוף מת. הרבה יותר מאתגר לתחזק מערכת יחסים ולשמור עליה מאוזנת, לא משנה אם הסטטוס שלה היא זוגיות, חברות או אחרי פרידה של קשר רב שנים.

כפי שמערכת יחסים דורשת תחזוק, כך גם העולם הפנימי שלנו דורש תחזוק. אנחנו יכולים להיות במצב הקיצוני של פוסט טראומה עד למצב שאנחנו מוטרדים וכואבים רגשית ממשהו שקרה לנו, ונדרש תחזוק כדי לאזן את העולם הפנימי שלנו של המחשבות והרגשות.


כשליוויתי אנשים בשנים האחרונות ראיתי כאלו שבחרו לתחזק את עצמם, ללמוד כלים לעזרה עצמית ולעשות אותם, וכאלו שפשוט בחרו לא לעשות דבר ולתת למוות לקחת אותם (הפנימי וגם הפיזי).


וכאן מותר לשאול את השאלה, איך עושים זאת? כיצד אנחנו מתחזקים את מערכת היחסים שלנו? כיצד אנחנו מתחזקים את עצמנו?

לא יאמן שהתשובה היא כזאת קלה: לבקש עזרה ותמיכה מאדם נוסף. כן, זה כזה פשוט. זה מאוד קשה לעשות זאת לבד, בעיקר במצבים שבהם המחלה היא קשה, הטראומה היא חזקה. פשוט אי אפשר לבד.

פגשתי הרבה אנשים בקיצוניים של בריאות פיזית או נפשית שהתעניינו בליווי איתי, ואני תמיד מסביר להם שבמצב שהם נמצאים בו, הם לא יכולים לראות את הפרספקטיבה הרחבה ולהבין לאן ללכת. הכאב והסבל, לא מאפשרים להם להיות מודעים לכיוון החיים, כי הם מושכים לכיוון המוות. צריך אדם שנמצא לגמרי בחיים כדי לעזור להם להתאזן. הם עצמם לא יכולים.

אני מסביר להם שהם חייבים לסמוך כמעט בעיניים עצומות ולהתמסר לעזרה ולעקוב אחרי ההוראות הפשוטות. קצת כמו שאדם שמגיע למיון, אינו בורר מה הרופא ואיזה רופא יטפל בו בעזרה ראשונה, הוא חייב להתמסר ולסמוך כדי לקבל עזרה.

כמובן שאם העזרה לא עוזרת אחרי כמה זמן, לנסות עוד עזרה ולא להפסיק עד שמוצאים את התמיכה הנכונה, כי תמיד יש כזאת.

אבל לא לקבל עזרה בגלל הפחד שלא תתקבל עזרה מדוייקת או מתוך פסימיות שלא תהיה עזרה, היא למעשה הכחשה למצב. למעשה לרוב האנשים שנמצאים במצב קיצון, יש המון פסימיות לריפוי שלהם, שזה אחד הסממנים שהמוות מתקרב. בין אם זה מצב בריאותי קשה, מערכת יחסים, ובמקרה הגרוע אדם שנמצא בדיכאון עמוק בגלל אי טיפול בטראומה.

ישנם אנשים שמוצאים מיד את העזרה הנכונה וישנם שעוברים מסע גם בתוך מציאת הליווי הנכון.

לטעמי אחת הטעויות הגדולות של הרבה אנשים היא שהם מנסים לקבל עזרה מאדם לא מקצועי או אדם שקרוב אליהם. זה לא נכון מהרבה בחינות שלא אפרט כאן. בקשת עזרה היא תמיד מאנשים שיש להם יכולת וידע להדריך אתכם לעזרה.

אך עכשיו השאלה הגדולה שעולה כעת, היא כמה באמת אנחנו מרגישים בחיים? האם אנחנו צריכים תחזוקה?
בשביל לתחזק את החיים, אנחנו נדרשים להיות עירניים לעצמנו ולמערכות היחסים בחיינו, וזה בדיוק הקונפליקט,

כי מי שאינו מאוזן עם עצמו, גם לא יהיה עירני לעצמו ולרמת הכאב שהוא נמצא בה. אגב, זה כך גם בעניינים בריאותיים. אמא שלי לא הלכה לטפל בעצמה כמו שצריך במשך שנים, ופשוט חיה עם כאב פיזי הרבה שנים, כי התרגלה אליו, הוא הפך להיות חלק מחייה עד שזה היה מאוחר מדי.

אנשים שחיים בסבל וכאב תמידי לא מודעים לכך שהם לא מאוזנים. זאת הבעיה של העולם שלנו. והקטע המצער באמת עוד יותר, זה שמאוד קשה לעזור למי שאינו רואה שהוא צריך עזרה.

גם זוגות יכולים לחיות בסבל, ואף אחד מהם לא יבקש עזרה או תמיכה בגישור רגשי בינהם. והם יחיו ככה שנים. מבלי לדעת שיש סיכוי בכלל שהם יכולים לחיות ברמה אחרת של תקשורת וחיבור.

אי אפשר רק לבד
כל הסיבה שכתבתי את המאמר הזה, הוא להבין שאי אפשר לעשות את זה לבד לגמרי. גם אם אתם יודעים הרבה דברים, גם אם יש לכם הרבה כלים לעזרה עצמית, לפעמים לבד זה בלתי אפשרי להתאזן ולתחזק. הרבה אנשים חושבים שהדברים יעברו לבד, שזה יעלם, שזה ישתחרר שמשהו יתאזן ומפחתים תקווה אשלייתית.

אז החדשות שלי לכם יקרים ויקרות, זה לא יעבור או ישתחרר אם לא תבקשו עזרה ותקבלו תמיכה. זה פשוט ימשיך לכיוון המוות. הסוד הוא בלהתמסר לעזרה מהאחר.

לתחזק את עצמכם ואת מערכת היחסים שלכם כדי להיות בתוך החיים. זה אומר ללכת לליווי, לגישור, לטיפול ארוך טווח, או לכל מטפל שמתמחה בטיפול שלו, ושיכול להוביל אתכם לאיזון שהגוף שלכם צריך או לתחזוק שאתם צריכים כדי לשמור על עצמכם או על מערכת היחסים שלכם.
ונכון, לתחזק את עצמכם או את מערכת היחסים שלכם עולה כסף, אבל זאת השקעה הרבה יותר שווה מכל השקעה חומרית אחרת. התצואה בהשקעה בעצמכם היא בערך 1000 אחוז מהכסף שתשקיעו.

היום בממוצע עולים פגישות עם אנשים מקצועיים בין 1200 ל 1800 ש״ח בחודש (לפגישה אישית עבור אדם אחד בשבוע). לא לכל אחד יש את האפשרות הזאת. אבל האמת היא שאם אתם רוצים איכות חיים חדשה, זה שווה לתת לעצמכם בערך 6 חודשים כאלו ולנסות. אני עברתי כזה בעצמי במשך שנתיים וזה היה לי מדהים.

2 טיפים:
1. אני תמיד אומר שאם אחרי 4 מפגשים, לא השתנה משהו בתוככם ולא הצלחתם להתחבר לאדם שמעניק לכם עזרה, זה בסדר לעבור למישהו אחר. 2. לפעמים בטיפולים מסויימים, בעיקר אם הם קצרים, האישיות של המטפל אינה חשובה כמו הידע שלו. זאת תובנה שחסכה לי המון. שימו לב למה שאני הולך לומר פה וזה יכול להיות לכם מהפכני אם תיישמו זאת: אתם לא צריכים להתחבר לאישיות של מי שעוזר לכם בשביל שהוא יעזור לכם! הרבה אנשים שנמצאים במצבים בינוניים של סבל בחייהם, ולא סובלים בצורה קיצונית יתחילו לברור אם הם מתחברים לאישיות או לא מתחברים לאישיות של מי שהם מקבלים ממנו עזרה. וזאת לטעמי טעות יסוד. אני גיליתי מטפלים שבחיים לא הייתי יכול להתחבר לדעות שלהם או לדרך שבה הם חושבים על החיים, אבל הידע שלהם עזר לי מאוד ואפילו הציל אותי. כך שלטמי חשוב להפריד בין אישיות לבין ידע. אלו 2 דברים שונים לגמרי, ואם אתם במצב קיצוני של חוסר איזון בחייכם, יהיה טוב שתעשו זאת כמה שיותר מהר. מה אני מציע?
אני מלווה אנשים בתהליכי הריפוי הפיזי והמנטלי שלהם ומאמן ללימוד ותרגול כלים לטיפול עצמי. אני כאן כדי לעזור לכם להבין לאיזה טיפול כדי לכם ללכת לפי המצב שלכם, איזו תמיכה הכי טוב לכם לקבל, ולבנות מסלול טיפולי עבורכם וללוות אתכם בדרך שלכם לאורך הריפוי שלכם. המון אנשים עוברים את המסע הזה לבד, ולא באמת מרגישים שיש להם עם מי להתייעץ ולהתבונן על הכל. מעבר ליצירת תוכנית, בכל מפגש נעבוד גם על האתגר המנטלי והנפשי שיש לכם כעת ואלמד אתכם כלים לטיפול עצמי שאותם נתרגל ביחד, על מנת שתוכלו לעשות אותם בעצמכם בכל רגע בחייכם ולהמשיך לצמוח גם כאשר אתם לבדכם. דבר שישלים את הריפוי והתחזוקה שלכם במידה ותבחרו גם ללכת למטפל נוסף.
מי יכול להגיע לליווי איתי?
1. מי שנמצא במצב של מחלה פיזית ורוצה שאלווה אותו בהתלבטויות בדרך, שאעזור לו למצוא מטפלים מתאימים למצבו, לעשות תוכנית כלכלית לריפוי, לעזור להשיג מימון לטיפולים, ובעיקר לקבל הכלה רגשית וכלים להתמודדות עם המצב הרגשי בדרך לריפוי הפיזי. ההתמחות שלי ב 10 שנים האחרונות בתחום הטיפול היא בהכרותעם כמות מטפלים רבים וסוגי טיפולים ושיטות שונות שאותם מטפלים מעבירים שיכולים לעזור לכם בדרך לריפוי שלכם.

2.למי שנמצא במצב רגשי או מנטלי מאתגר ורוצה ליווי ואימון כדי ללמוד ולתרגל כלים לטיפול עצמי על מנת שישרתו אותו לכל החיים, אני מתמחה בכלים רבים לריפוי עצמי, מפתח כלים שמיועדים לאזן ולווסת מצבים רגשים כואבים ולשחרר מחרדות ופחדים.

אתם מוזמנים לשיחת הכרות איתי של רבע שעה, ללא התחייבות, שבה אשמע אתכם ואת האתגר שלכם, ותוכלו מה אני מציע לכם ולבדוק התאמה איתי. מקווה שהמאמר תמך בכם באהבה ליאב עברי יני

להצטרפות לקבוצת הוואצאפ השקטה שלי לעדכונים על פעילויות, סדנאות וקורסים לחצו כאן

לקריאת מאמרים נוספים לחצו כאן

למידע נוסף על קורסים וסדנאות קרובות עם ליאב לחצו כאן

אין תגובות:

מאמרים פופולארים:

מאמרים נוספים