הראייה שלי על העיצוב האנושי מאוד השתנתה בשנה האחרונה. החקירה שעלתה בתוכי הגיעה למקומות מאוד רחוקים. מסתבר ש 10 שנים בעיצוב האנושי מלמדים הרבה דברים בחיים.
המאמר הזה מתאים למי שנמצא בהתנסות של העיצוב האנושי. אם אתם חדשים, אולי פחות תתחברו מהצד החוויתי ורק מהצד שמבין את הנאמר מבחוץ. אם אתם מכירים טוב את העיצוב האנושי, תתכוננו למילים מהפכניות.
למדתי הרבה שנים בקורסים מחו״ל את העיצוב האנושי, סיימתי קורס אנליסטים (מנתחי מפות), שמעתי מאות של שעות של קורסים של רא אורו הו (מייסד העיצוב האנושי) בכל השנים האלו.
ואני רוצה להציג כאן משהו שלעולם לא דיברתי עליו. משהו חשוב מאוד, לכל מי שכבר בתוך ההתנסות של העיצוב האנושי ואפילו למי שחדש, והוא לא קשור רק לעיצוב האנושי ישירות, אלא למה שקורה בתוך כל בני האדם.
אחד הדברים שלמדתי בכל השנים האחרונות זה שכל האנושות מחזיקה בטראומות, אני לא מדבר על 80% מהאנשים טראומטים ו 20 אחוז נאורים. מה שאני אומר זה שכל אחד מאיתנו טראומטי, אך לא בהכרח חי עם פוסט טראומה פעילה.
התפרצות של פוסט טראומה זה משהו שאי אפשר לצפות לו. אפשר לחיות עם זה 40 שנה מבלי לדעת שזה קיים בתוכנו ופתאום זה מופיע בפתח הדלת והופך לנו את החיים (ראו את הדוקו המפורסם עם גאבר מאטה ותבינו).
זהו, שהתנסות בעיצוב האנושי (ובכל צורותיו שהתפתחו ממנו) אינו קשור ישירות לטראומות או לשחרור מהן, וכאן מתחיל עניין שנסתר לעין מהרבה אנשים שנכנסים לעומק בידע של העיצוב האנושי (או כל מערכת לוגית).
בעיצוב האנושי יש התייחסות לחלק הלא עצמי שלנו, שנקרא גם הצל, וגם לחלק המואר. אפשר לומר שהצל של כל חלק בנו שרואים דרך מפת העיצוב האנושי שלנו יכול להעיד היכן אנחנו יכולים לצבור טראומות.
ולכן הרשו לי להתחיל דווקא מהסוף, בפסקה שיכולה להיות מהפכנית ומאוד אינדבידואלית בתפיסה שלה לגבי כל מי שמכיר את העיצוב האנושי -
אולי זה מהפכני בשבילך לשמוע דבר כזה אם אתם עמוק בניסוי של העיצוב האנושי או חדש בידע ומקווה שכל הסבל שלך יגמר כתוצאה מהעיצוב האנושי תוך 7 שנים, כפי שנשמע מהעיצוב האנושי כשנכנסים לתוכו עמוק. אז אגיד לך שלא תצטרך לחכות 7 שנים לזה, החדשות הן הרבה יותר טובות.
אני לא אומר שלא תתפתחו עמוקות בעקבות העיצוב האנושי. ממש לא. העיצוב האנושי דייק אותי ועזר לי ברמות מטורפות בחיים, אך כל זה במסגרת המעטפת החיצונית שהטראומה החבויה שלי הגנה עלי.
ולכן אם רק בידע של העיצוב האנושי (או כל מערכת מידע אחרת) אתם בוטחים להתפתחות האישית שלכם, אתם תמצאו את עצמכם בשלב מסויים בצד הלא נכון של המשחק.
ראיתי את זה קורה להרבה אנשים מהצד בכל השנים האלו, אנשים שמתרגלים וחוקרים את העיצוב האנושי נוטים להצדיק דרך הידע את ההתנהגות שלהם ובמקרה הגרוע מתרצים פגיעה באדם אחר בעקבות הידע של המפה האישית שלהם, מבלי לתת הכרה לכאב של האחר. הנה דוגמא (דמיונית) ״יש לי את ערוץ הידיעה, שיתמודד עם העקשנות המנטלית שלי, אני לא יכול לעשות דבר. זה אני״. או ״יש לך מרכז רגשי פתוח, בגלל זה אתה נמנע מעימותים איתי״.
העיצוב האנושי מציע לנו אסטרטגיה וסמכות נפלאים כפתרון וטוען למעשה שאם נתמיד בהם, נוכל לחיות חיים מודעים יותר, אולי לא בהכרח כמו שפינטזנו, אבל בהחלט מודעים יותר, וזה נכון,
אך העיצוב האנושי לא מכין אותנו להתמודד עם התקפי חרדה קשים, עם קיפאון מתמשך של שעות על גבי שעות, עם התנהגויות הישרדותיות לא מאוזנות שפוגעות בנו ובאחרים.
העיצוב האנושי לא יכול לעזור להירגע במצב שבו פוסט טראומה צפה מהעבר וכל מה שרואים זה אופל ותהום אין קץ. ידע לא יכול לעשות את זה, לא משנה כמה הוא טוב וגאוני.
מעבודה אישית לעבודה ביחד
לעבור דרך טראומה זה סיוט, אפילו אפשר לומר גיהנום. אי אפשר לעשות את זה לבד - וזה בדיוק העניין!
שכבות ההגנה שטראומה חבויה מייצרת כוללת בתוכה רבדים קונסטלטיבים כל כך עמוקים, שאין אפשרות לראות זאת לבד ולא לרפא זאת לבד, לפחות לא בהתחלה, ובטח ובטח שלא בעזרת ידע או ניסוי של אסטרטגיה וסמכות שיכולים במצב כזה רק לקחת אתכם למקום ללא מוצא למול טראומה מודחקת.
החדשות הטובות
לכל אדם שלא טיפל בטראומה שלו בחייו, גם זה שנראה שחייו נראים נפלא, יש תמיד קצה חוט שיוביל לטראומה האישית שלו, זה תמיד אפשרי.
זה דורש הרבה אומץ ללכת לטפל בזה, וזה לא בהכרח טיפול אחד בשבוע במשך שנים, זה דווקא יותר כמו 2-3 טיפולים בשבוע שתומכים אחד בשני, מטיפול של שיחה, טיפול אנרגטי ועבודה גופנית ואפילו צמחי מרפא ותזונה. והייתי מוסיף אולי כמה סדנאות חוויתיות בקבוצה. כל אחד בוחר את המסלול שלו.
אני לא שם כאן את הדברים האלו, (בין אם הם נוגעים בכם או שלא) בשביל שעכשיו תלכו לטפל בטראומה שלכם, אלא שתדעו שהעיצוב האנושי לא מטפל בפצעי העבר שיש לנו למול ההורים שלנו וסיטואציות קשות אחרות שקרו לנו עם אנשים או עם עצמנו (ולרוב הם דיי מודחקים אצל רובנו).
הניסוי בעיצוב האנושי עוזר לנו להתחבר לגוף, אך אי אפשר להתחבר לגוף אם הטראומה הלא מודעת עדיין יושבת שם, לא משנה כמה תנסו לעקוב אחרי האסטרטגיה והסמכות שלכם. בסופו של דבר הטראומה תצוף, ואז העיצוב האנושי יראה לכם כדבר הכי שולי בחיים ואולי אפילו רק מפריע.
אולי ההתנסות באסטרטגיה וסמכות יובילו אתכם בשלב כזה או אחר לאפשרות שאתם תהיו יותר מדוייקים, אך זה תמיד ישאר בגבולות שהטראומה שלכם יצרה לכם.
מה הלאה?
מכאן והלאה אם כן בחרתם לטפל בעצמכם, זאת עבודה שאפשר לעשות בהמון דרכים, בהמון שיטות שמיועדות לכך. בעיקר למצוא מטפלים טובים שמתמחים בטראומה שיכולים באמת לעבוד אתכם ושאתם מתחברים אליהם, וההמלצה האישית שלי היא לעטוף את עצמכם בכמה כיווני טיפול ולא אחד, וביחד עם זה ללמוד כלים לטיפול עצמי שאתם מתחברים אליהם.
אני מעביר קריאות מפות מעמיקות לאנשים כבר 10 שנים, ורואה כמה זמן לוקח באמת לאנשים להפנים את הידע הזה.
הלימוד של העיצוב האנושי מעשיר ופותח אותנו להתחבר לעצמנו, אך על בשרי גיליתי שהמנגנון ההישרדותי של טראומה הוא הרבה יותר עוצמתי מכל ידע ודורש לעבור דרכו, להכיר בו, לעשות שלום איתו, להבין שהכל בתוכנו ושאנחנו היחידים שיכולים לשחרר את עצמנו, אך זה דורש עזרה ותמיכה.
בסופו של דבר כל טראומה מעבירה אותנו שלבים, מהדחקה, לכעס, האשמה על האחר (ועל עצמנו) ולבסוף לגילוי פורץ דרך בהבנה שלעולם לא היה קורבן ותוקף, לא אלוהים אשם ולא מישהו אחר, ושכל האחריות למה שקרה לנו כולה עלינו - כי עם הרבה אחריות מגיע הרבה כוח. וזה משהו שחווים בגוף, זה לא משפט שאפשר ליישם מהראש, ובשביל לעבור אותו דרך הגוף, חייבים ממש לעבור דרך הטראומה ולתת הכרה למה שהאמנו, חשבנו, הרגשנו וחווינו באותו זמן שהיא קרתה.
טראומה מתגלה כחלק הלא מודע שלנו שביקש להביא את המודעות הזאת לקיום. זאת התוצאה הסופית של טיפול בטראומה והדרך לשם היא לא פשוטה ולא קצרה.
זה פאקינג אחריות ממש כבדה לעבור דרך כזאת, לא משהו קליל זה בטוח. אבל עם תמיכה טובה ונכונה זה עובד, לא לבד!.
את כל זה אני משתף כי עברתי דרך זה. חוויתי את זה על בשרי אחרי 10 שנים בעיצוב האנושי. עברתי דרך טראומה ממש קשה, ומה שלמדתי על עצמי בטיפולים, וכמות ״הלא עצמי״ (כפי שהעיצוב האנושי מגדיר) שלא הייתי מודע אליה שהשתחררה ממני, שוות ערך להמון שנים שלי בניסוי של העיצוב האנושי. מה שגרם לי להתבונן על כל מה שעברתי דרך העיצוב האנושי כעוד בורג במערכת, ולא כדבר גדול כמו שעשיתי ממנו.
מדהים לגלות לכמה עומקים אפשר להגיע דרך טיפולים אישיים אם רוצים ולגלות מה נשאר שם בסוף. עד כדי רמה של ״למה לא עשיתי את זה עד עכשיו?״
אז מה כן נותן לי העיצוב האנושי?
עכשיו אגיד את הצד השני שהוא הערך המיוחד של העיצוב האנושי. מי שרק עושה עבודה עם טראומות ולא נעזר בעיצוב האנושי או במערכת לוגית אחרת שעוזרת לו להבין מנגנונים עצמיים, אולי שחרר מעצמו הרבה חלקים מהלא עצמי שלו ולמד מה נשאר לבסוף בטבע האמיתי של מי שהוא ונהיה אדם ללא חרדות ויותר רגוע ומפוקס, אך יכול להיות שתהיה לו חסרה אחר כך את האפשרות לדייק את עצמו ולבנות את עצמו מחדש בדרך הנכונה עבורו, ויהיה לו יותר קל ליפול חזרה לדפוסים ישנים.
ופה זו הגדולה של העיצוב האנושי - המערכת הזאת, ברגע שמתנסים בה, היא לא מאפשר ליפול לדפוסים ישנים, זאת המתנה המופלאה שלה. היא כמו שמה אותך על המסלול, עד שאתה שוכח את המסלול וכבר החיים חיים את עצמם דרכך.
אך אם לא עושים עבודה על הטראומה, הדפוסים הישנים חרוצים כל כך עמוק שתרגול אסטרטגיה וסמכות מתורגלים בתוך החריצים שהטראומה יצרה לנו ולא מחוצה להם. לכן לדעתי ייקחו הרבה יותר מ 7 שנים לתרגול הזה להוציא אתכם משם ואולי בכלל 40 שנה.
זה נכון שהעיצוב האנושי יכול לקחת אותנו דרך ולשים אותנו במקום הרבה יותר מדויק. האסטרטגיה והסמכות יכולים לאשר לנו שאנחנו אכן במקום הנכון ולעזור לנו לאהוב יותר את עצמנו.
מצד שני כל כך קל להקשיב למיינד שמשתמש בידע של העיצוב האנושי כדי להסתתר מאחורי טראומה, כל כך קל לחשוב שאין בנו חוויה טראומתית שנשארה בנו מהעבר ושמעצבת את כל הלא עצמי שלנו, ברמה שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין. כל כך קל לחיות ככה, ועם זאת כל כך קשה מבפנים.
לעבור דרך הטראומה
אם התפיסה שלי נוגעת במקומות רגישים שקשורים לקדושה של העיצוב האנושי עבורכם, אני מתנצל, אבל באמת שאחרי 10 שנים שאני בתוך הידע הזה, שבהם אני חוקר ולומד אותו המון, לחוות ולהבין דבר כזה, זה מהפכני גם בשבילי.
אני מ- 2012 מעביר קריאות אישיות של מפות העיצוב האנושי, ועדיין אוהב מאוד להעביר לאנשים את הידע הזה וללמד אותם, זה ידע כל כך חשוב, כל כך תומך, וזה חלק ממה שבאתי בתקופה הזאת לעשות בעולם.
אני תמיד מזכיר למי שמגיע אליי לקריאת מפה, שהעיצוב האנושי הוא לא טיפול לכאב או לחרדות וגם לא להתנהגויות בעייתיים (שכולם נובעים מטראומות שלא עובדו), ואם זה מה שהם צריכים, שיפנו למטפל מקצועי בתחום. קריאת מפה בעיצוב האנושי זאת הדרכה אישית.
הידע של העיצוב האנושי יכול ללוות אתכם לדרך יותר מדויקת בשחרור שלכם מכאב, אבל לא יטפל בכם. אל תשלו את עצמכם שאם תגיעו ל 7 שנים בניסוי שתשתחררו מכאב וסבל של טראומה לא מודעת מעברכם. סיכוי קטן שזה יקרה, לא הייתי סומך על זה. אבל רק אתם תדעו את התשובה. לטעמי לא שווה לחכות כל כך הרבה. עבודה עמוקה על הטראומה שלכם יכולה לשחרר מכם שנים של התניות.
החיים מראים לכם בכל יום אם אתם חיים בהדחקה או בהתמסרות לכוח חיים שלכם. טראומה היא היעלמות כוח החיים, אך לצערנו אפשר להתרגל לזה ולהרגיש שמחים בגבולות שהטראומה משאירה לנו, כמו דג שמתרגל לחיות באקווריום.
אך כשאנחנו עוברים דרך השדים של עצמו (בתמיכה טיפולית) אנחנו מגלים שאנחנו יכולים לחיות לא באקווריום אלא בים ענק ואינסופי, ולמעשה אף אחד לא שם אותנו באקווריום, זה אנחנו שמנו את עצמנו.
זה הגילוי של כוח חיים שבסופו של יום נותן לנו עוצמה לחיות את עצמנו, לאהוב את עצמנו, לדעת לשים גבולות בזמן (לעצמנו ולאחרים) ולגלות ריפוי וסליחה (לעצמנו ולאחרים).
כל עוד אנחנו מסתירים את הטראומה שלנו, עדיין יש סבל, יש קורבן ותוקף והסבל לא נגמר לעולם. ברגע שמפנימים את זה, כשחווים ומבינים לעומק היכן לא לקחנו הבאנו מודעות לעצמנו, ויצרנו לעצמנו טראומה, הסבל נגמר והכוח חוזר לגוף ולחיים.
אך כל עוד נמצאים בהאשמה (עצמית או כלפי האחר), הסבל לא נגמר וימשיך לשלוט בנו. במקרה כזה הניסוי של העיצוב האנושי הוא כמו מגרדת גבינה שמנסה להוריד שכבה של אבן בזלת. ואם לא הבנתם עד כה - במקרה כזה הניסוי בעיצוב האנושי לא מגרד את הטראומה האישית שלכם.
אין ספק שלכל מי שעובד על הטראומה שלו בחייו, הייתי בשלב כלשהו ממליץ להכיר את העיצוב האנושי, זה תומך ועוזר כדבר נוסף בתוך הריפוי. מטרת המאמר הזה, הוא רק לזכור את המקום של כל דבר שאנחנו הולכים לקראתו בחיינו, וגם כאן לעיצוב האנושי יש מקום, ולטיפול בטראומה יש מקום.
אשאיר אתכם עם דרך אחת לתרגל - ענווה עצמית, ענווה לידע שאפשר לרכוש בחיים ובעיקר לעצמכם. לדעת שמערכות ידע כמו העיצוב האנושי וחבריו, לא פותרות אתכם מלעבור דרך קושי וכאב, לא פותרות אתכם מלטפל בפצעים חבויים ישנים ועתיקים שמנהלים את ההתנהגות שלכם עם עצמכם ולמול אחרים.
שמערכות ידע ואיבחון וההתנסות איתם במציאות, זאת לא העבודה על הטראומה, חשוב להפריד בין השניים. ולכן אם אפשר, היתמכו על ידי אנשים שלמדו מה זה באמת טראומה ואיך לעבוד איתה. יש דרכים נפלאות היום.
לדעתי הדרך היא לשלב את הידע של העיצוב האנושי (או כל מערכת ידע אחרת) בתוך הטיפול האישי בליווי של מטפל מקצועי.
שיהיה המשך ימים נעימים
ליאב
9.21
