״במקום שבו נמצאת השמחה אף אחד לא צודק״
משפט שעלה בי הבוקר כשעשיתי עבודה עם הילד הפנימי בתוכי, כאשר ראיתי אותו לרגע בלי הסיפורים שלו על מי פגע בו, מי רימה אותו, מי גרם לו לעשות משהו שהוא לא רוצה, מי לחץ עליו, מי הפתיע אותו.
כששאלתי אותו ״מי תהיה בלי המחשבה שלך שזה מה שעשו לך?״ כל הסיפור נעלם, מיד הופיעה שמחה. ואז ראיתי את זה. במרחב של שמחה אין צודק או לא צודק. כולם צודקים וכולם לא צודקים בו זמנית.
במרחב של שמחה החיים נראים פשוטים. זוהי לא שמחה של 24 שעות להיות בצהלה וריקודים, פשוט שמחה שבלב שמורגשת כאהבה שמובילה להבנה שלכל אדם דרך החיים והבחירות שלו על פי מה שנכון לו ומה שהוא מאמין בו, ולי יש את הדרך חיים שלי. כולם צודקים.
הילד הפנימי שבי, לפעמים כואב ומבקש אמפתיה, ואני מקשיב לו כל הזמן, אך לאט לאט הוא מבין שאפשר תמיד להאשים אנשים, את העולם, את אלוהים, את עצמו. אין לזה סוף, הסיפורים לעולם לא יגמרו בשביל לתרץ למה כואב ומי צודק.
בסופו של יום הילד הפנימי הזה מגלה שהאחריות האמיתית היא להבין שרק מהמרחב של שמחה שבו אף אחד לא צודק, הוא יכול להיות אחראי לבחירות שלו לעצמו ולא ממרחב של כאב. אז הוא גדל והופך להיות האני שבוחר משמחה ולא מכאב או חרדה.
זה הריפוי האמיתי. זאת בחירה מודעת להיות במרחב הזה. זה מרחב שיש בו הרבה יותר מודעות ופתיחות. הכוח לבחור משמחה תמיד לוקח אחריות מלאה על מעשיו ומילותיו, ויודע להודות בהם אם צריך.
במקום בו הכאב והפחד נמצאים, הם צודקים ואני לא, או אני צודק והם לא.
במקום בו השמחה נמצאת, אף אחד לא צודק. גם לא אני. אז הבחירות שלי נעשות מתוך שמחה ולא מתוך מי צודק. זה המקום היחיד שאני מרגיש בו חופש. משם אני יכול להגיד ״כן״ בחופש ו ״לא״ בחופש.
מה שמזכיר לי את השאלה המוכרת של ביירון קייטי ״האם את רוצה להיות חופשיה או צודקת?״
שיהיו ימים נעימים
ליאב עברי
ליאב עברי
