היום קמתי מוקדם בבוקר אחרי שהלכתי לישון מאוחר.
בקושי יכולתי לפקוח את העיניים, אבל הגוף שלי היה ער. ואז במקום הביניים הזה בין עירות לחלימה, בגלי התטא האלו, צפו לי כאבים רגשיים, פחדים.
התבוננתי עליהם כאילו אני מתבונן בחלום, ואז הבנתי שכל הכאב הרגשי והפחדים האלו קיימים בי כי אני ממשיך לרדוף אחרי משהו. משהו עמוק בתוכי, אחרי האמת, אחרי אהבה, אחרי חופש, אחרי התפתחות רוחנית.
אך אז החלטתי לעשות משהו שאני מתרגל כבר יותר מעשור, כל פעם נזכר בו בתקופות מסויימות, משהו שלימדה אותי מורה אהובה. החלטתי להפסיק את החיפוש.
ברגע שעשיתי זאת, הרגשתי ישר פחד מוות, לפתע כל הכאב הרגשי והפחדים קפצו לי מול העיניים והציפו אותי בעוצמה.
מיד הבנתי שהחיפוש הרוחני, אחר האמת, אחר האהבה הנצחית, זה האגו הרוחני שלי, הטריק שהמיינד שלי משתמש על מנת לברוח מכאב רגשי ופחד.
המשכתי להרגיש את כל מה שמתחולל בתוכי וחשתי את פחד המוות הזה, שאני הולך למות ושאין יותר חיים, כי עצרתי כל נסיון לעתיד טוב יותר בתוכי, ועכשיו אני מרגיש את כל החרא עולה לתודעה.
אז הסכמתי למוות הזה. הסכמתי לא לחפש יותר, הסכמתי לא למצוא אמת, לא למצוא אהבה ולא חופש ופשוט לעצור הכל.
מה יקרה אז? האם אני באמת אמות? אלו השאלות שישר עלו בי.
הפחד מלהיכנס לדיכאון עמוק שחבוי בתוכי גם הוא צף. וכשהסכמתי גם להפסיק את החיפוש מלפתור את הדיכאון שצף, הרגשתי אותו מציף אותי כמו גל צונמי ענק, ואז פתאום המוות תפס אותי בזרועותיו וחיבק אותי.
בהפתעה גמורה, ללא בקשה מצידי, חשתי עטוף באהבה אלוהית. זאת הנשיקה הכי מתוקה של אהבה, שקשה לתאר, כמו פרח שנפתח יום אחד אחרי בצורת ארוכה במדבר.
בחיבוק של המוות פתאום גיליתי את כל החיים בתוכי, את כל האהבה בתוכי. אין צורך לחפש דבר, המוות שאנחנו בורחים ממנו, הדיכאון שאנחנו בורחים ממנו, אם רק לרגע אחד נעצור את החיפוש לשנות אותו, נבין שהוא הדבר היחיד שמאפשר לנו לחיות במלאות, כי הוא אנחנו, שברחנו ממנו, ברחנו מעצמנו.
על מנת להחזיר את הדיכאון והפחד מהמוות חזרה אלינו, הם חייבים לעבור במודע שלנו. מה שאומר שאנחנו חייבים לחוות אותם ב 100 אחוז. בשביל לעשות זאת, נדרש אומץ לבנו להפסיק את החיפוש אחר שינוי כלשהו. מספיק רגע אחד שבו נחווה אותם ב 100 אחוז, ללא התנגדות וללא חיפוש.
אז ברגע בו מפסיקים לגמרי וחווים את המוות המתוק הזה ומסכימים להיות בו, ברגע הזה נולדתם מחדש, חזרתם לעצמכם, קיבלתם את עצמכם שוב לתוך זרועותכם. זאת התחושה הכי מתוקה שיש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה