יום שלישי

כיצד לחיות את היעוד שלי בחיים?

חברים יקרים, בקריאת מילים אלו כאן אתם מרשים לעצמכם להיכנס איתי לנושא שיכול לעשות אתכם חופשיים, או שיכול ללחוץ לכם על כפתור רגשי ולגרום להתנגדות. למה? מכיוון שאני הולך לטעון משהו שאולי ינפץ לכם את אחד האשליות הגדולות בחייכם, אך אולי גם יעזור לכם למצוא את היעוד שלכם. 
אם תשאלו מספר אנשים מהו היעוד שלהם? אחוז מאוד קטן מהאנשים יגיד לכם שהוא כבר חי את יעודו. אחוז גדול מאוד של האנשים יגידו לכם, אני לא יודע מה היעוד שלי, או - אני יודע אותו, אבל אני עוד לא שם. ואחוז ממש ממש קטן, יאמר לכם, אין דבר כזה יעוד (אלוהים קובע בשבילי).
בעידן החדש של היום, אנשים הולכים למתקשרים, ליועצים, למבחני יכולת, רק בשביל לדעת משהו על היעוד שלהם, ובצדק, אנחנו רוצים להתחבר למה שאנחנו עושים, להרגיש מסופקים, להרגיש מלאי הצלחה.
המילה יעוד היא מילה שנכנסה חזק ללקסיקון שלנו בהקשר של מימוש, הצלחה וחיבור לעצמנו. פעם היו משתמשים במילה גורל. דבר שאנחנו עושים בחיינו הוא על מנת להתפתח, על מנת להתחבר יותר לעצמנו, על מנת לממש את עצמנו בצורה גבוהה.
מה ששמתי לב אליו הוא שככל שאנחנו פחות מסופקים ככה אנחנו מנסים להתחבר יותר ליעוד שלנו, ואז אנחנו מציבים לעצמנו מטרה כלשהי, מנסים להגיע למקום כלשהו בתוך עצמנו או בעולם בעזרת גופנו, ולא ממש מצליחים. גם אם הצלחנו, אנחנו לא נשארים שם הרבה זמן מסופקים. מכיוון שמי שלקח את הגוף שלנו למסע זאת החשיבה שלנו, הרעיונות שלנו. וזאת החשיבה שלא מסופקת.


מהו יעוד?
כבר שמענו הרבה פעמים את המשפט שהדרך היא זו שחשובה ולא המטרה. אני רוצה להציע כיוון חדש להסתכל עליו, והכיוון שאני מציע הוא שאין דבר כזה יעוד בעתיד כי אנחנו כבר חיים את הייעוד שלנו, והדבר היחיד שעוצר אותנו מלדעת זאת הם הרעיונות והמחשבות שיש לנו על מה שאנחנו מדמיינים שצריך להיות. אנחנו חושבים שאם יקרה דבר כזה או אחר, אנחנו נרגיש יותר מסופקים, יותר מצליחים. 

תחשבו על המילה יעוד. היא אומרת שאנחנו מיועדים לעשות דבר כזה או אחר. האם אנחנו לא עושים ברגע זה דבר כזה או אחר? מאיפה אנחנו יודעים מה אנחנו מיועדים לעשות? החשיבה לוקחת אותנו לעבר יעדים ואומרת לנו ששם אנחנו נחיה את היעוד שלנו. 
שימו לב שברגע זה היעוד שלכם הוא לקרוא מילים אלו. תחשבו על זה לרגע,
כל החיים שלכם, כל מה שלמדתם, כל החוויות שלכם, כל ההתנסויות שלכם שהביאו לכם תובנות עמוקות ביותר, מערכות היחסים שלכם, הילדות שלכם, היצירתיות שלכם,
כל זה הביא אתכם לרגע הזה, לקרוא טקסט זה, הרי אתם לא עושים עוד משהו אחר ברגע זה נכון? זה לא מדהים?
״לא ליאב, אני עדיין לא מסופק/ת, לא מרגיש/ה שאני באמת חי/ה את הייעוד/החיים שלי״,
אז השאלה שלי אליכם היא האם אתם עושים את הדבר שהכי מלהיב אתכם לעשות ברגע זה? האם אתם חיים את התשוקה הכי אמיתית שלכם ברגע זה?
אם לא, איזו מחשבה עוצרת אתכם מלעשות את הדבר שהכי מלהיב אתכם לעשות?
תכתבו אותה ותבדקו אם היא אמיתית. האם היא באמת משרתת אתכם? האם היא עוזרת לכם באמת?

אין דבר כזה יעוד בעתיד, לעולם לא יהיה ולעולם לא היה. היעוד שלכם הוא מה שאתם עושים ברגע זה. האם אתם עושים אותו בהתלהבות? באהבה? 
החיים יכולים להשתנות ברגע, פתאום משהו טרגי קורה ורק אז אתם מבינים, רגע, לא הייתי מחובר/ת לעצמי. לא חייתי את החיים שלי במלואם ברגע זה.
השאלה ״מה הייתם רוצים להיות שתהיו גדולים״ היא שאלה נחמדה, לפעמים עוזרת, אבל גורמת לפנטזיה לעבוד במוחכם ומאשרת לכם שאתם לא במטרה שאתם רוצים להיות, בגלל זה זאת שאלה לילדים, אתם כבר בוגרים. ואז אם אתם בפנטזיה אחרי השאיפה הזאת, אתם פועלים עבור מטרה כלשהי ושוכחים לשמוח ברגע זה ולעקוב אחרי מה שמלהיב אתכם עכשיו. אני לא אומר לא לעשות תוכניות ולחיות כמו בהודו, אני רק מצביע על זה שאנחנו לא שמים לב ליופי שנמצא עכשיו בתוך עצמנו, ולכמות אהבה שאנחנו כבר גם ככה מקבלים.

אני מזמין אתכם לעצור הכל, לרגע אחד, ולתת לעצמכם אפשרות להפסיק לרדוף אחרי היעוד שלכם. דמיינו שאין לכם עתיד. אתם לא אומרים להיות כזה וכזה. זה הכל סיפורים ודמיונות בראשכם, שאולי יקרו ואולי לא יקרו. האם אתם מוכנים לקחת את הסיכון הזה? 
תעשו את הדבר שהכי מלהיב אתכם ברגע זה, למה לחכות? זה לא חייב להיות דבר גדול, גם אם זה לשים מים בקומקום ולעשות לעצמכם תה. האם זה הדבר שהכי מלהיב אתכם ברגע זה? אז תעשו זאת. אם ברגע זה תעשו את מה שמלהיב אתכם, אז ברגע הבא אתם גם תעשו מה שמלהיב אתכם, ואז ברגע אחר כך אתם תעשו שוב מה שמלהיב אתכם, וככה אתם תמשכו לחייכם הנאה ושמחה רצופים. תאמינו לי שאז לא תחשבו בכלל על דבר כזה שנקרא יעוד.

הדברים הקטנים הם אלו שחשובים
לעשות את הדבר שהכי מלהיב אתכם זה לא קשור לדברים גדולים, וזה אחד הבורות שהחשיבה שלנו מפילה אותנו בו. היא הולכת על דברים גדולים, ושוכחת שכל דבר קטן שמלהיב אותנו, הוא הרבה יותר חשוב מדבר גדול, כי יש הרבה יותר דברים קטנים בחיים מאשר דברים גדולים. החיים מורכבים מאטומים ותת אטומים של שמחה ואושר. וכל אחד כזה הוא ברגע הזה, ולכן הדברים הגדולים הם רק אשליה של החשיבה שמחפשת משהו גדול שסוף סוף יוכל לספק אותנו בחיים ולגרום לנו להרגיש שאנחנו חיים בייעוד שלנו. אין דבר כזה. הדברים הקטנים יוצרים את הדברים הגדולים, ולכן כל רגע הוא דבר קטן. עשו מה שמלהיב אתכם עם כל התשוקה שלכם, ללא ציפיה לתוצאה שתיקרה ותידהמו לגלות שאין לכם יותר מחשבות טורדניות שקשורות לעתיד.
זה לא מה שרציתם באמת? שיפסיקו כל המחשבות המטרידות ושתוכלו לחיות בשקט ושלווה, ועם זאת מלאי אנרגיה?

העניין עם מחשבות על העתיד ועל יעוד הוא עניין טריקי מאוד של החשיבה שלנו. זה מעין לופ. החוסר סיפוק וחוסר הצלחה שאנחנו חווים הוא סוג של כאב שנגרם רק כתוצאה מחשיבה על העתיד ועל מה יכול לספק אותנו, ומה יכול לקרות על מנת שנצליח. ואז החשיבה מספרת לנו שאם נעשה זאת בעתיד הכאב יפסיק. מה שהיא לא מראה לנו זה שהיא בעצמה יוצרת את הכאב והחוסר כרגע, ושהדבר היחיד שיכול להפסיק את זה, הוא לחיות את חיינו ברגע זה, ולהפסיק לתכנן את היעוד למחר. אז - אנחנו חיים את מי שאחנו באמת. מה שקורה גם ככה.
הביאו את התשומת לב שלכם וכל ההתלהבות שלכם לרגע זה, ותוכלו לגלות עולם שלם שמחכה לכם.

מאחל לכם בהצלחה לחיות את חייכם ברגע זה.

לקביעת פגישה אישית איתי התקשרו - 054-7504154


תגובה 1:

דפנה ושמואל קורן רונן אמר/ה...

כתבת יפה ליאב. זה מעלה את השאלה הישנה על ההבדל בין צורך לרצון. כמה אנו צריכים כי אנו פועלים מחסר כל שהוא וכמה אנו באמת קרובים לרצונות האמתיים שלנו. ופועלים מתוכם. נוכל לדבר על זה...