אני אוהב לפחד - חלק 2

(לחלק 1 של המאמר)
האם כל פחד שקיים בנו, קיים סתם כי הוא קיים? או האם יש לו משמעות? האם הוא רוצה להגן עלינו?

או האם הוא רק מכאיב לנו?

לדעת למה אנחנו מפחדים יכול אולי לעזור, אך האם אנחנו יכולים באמת לסמוך על הפחד? לאהוב אותו? להקשיב לו?

אם תתבוננו טוב בפחד, תבינו שלא רק שהוא לא נעים בגוף כחוויה, הוא גם גורם לנו לפחד ממנו, מעצמנו. למה זה קורה? 

זה קורה כי בכל פעם שיש לנו מחשבה מפחידה, הפחד מפעיל תמונות שרצות בגופנו ללא הפסק ומראה לנו מה יכול לקרות וכיצד למנוע זאת. הפחד מנסה לעזור לנו בצורה הגיונית. אך הסבל מהפחד אינו קורה בגלל מחשבה אחת "מפחידה", הסבל קורה בגלל שיש עוד מחשבה אחרת שסותרת את המחשבה הזאת ולא נותנת לה לפעול. זהו למעשה הפחד מהפחד. 

תחושה לא נעימה בגוף מתרחשת רק כאשר אנחנו לא נותנים למחשבה לזרום, בעקבות מחשבה אחרת שמפחדת מהמחשבה. 

לדוגמא, אם עוברת לי מחשבה בראש "אני מפחד שמישהו יפגע בי. ואני צריך להימנע מהם.", אין עם מחשבה זאת כל בעיה, כי המחשבה הזאת היא רק מחשבה, וישנם בוודאי הרבה דרכים יצירתיות להתמודד עם הסיטואציה.

אך מה קורה אם יש לכם מחשבה שמתנגדת למחשבה הזאת כדוגמת המחשבה: "אם אני יגיד לו משהו על זה, או יפעל בנושא הזה, הוא יפגע בי עוד יותר, ולא ירצה להיות ביחד איתי כחברים (או כזוג)." ברגע שמחשבה כזאת נכנסת, נוצר קונפליקט. מחשבה אחת עוצרת מחשבה אחרת, ואז נוצר סבל וכאב.

הסבל והכאב הוא לא פחות מאשר מאמץ עצבי של האנרגיה בגוף, ממש כמו שתרוצו עכשיו 2 קילומטרים מבלי להיות מוכנים לזה. מתח הוא ביטוי של סבל, וזאת הסיבה שמאמץ ממושך של מתח פנימי עקב מחשבות אשר מתנגדות למחשבות אחרות, גורמות לבעיות פיזיות בגוף. אך זה נושא רחב למאמר אחר.

אז מה עושים?

אם אתם רוצים פיתרון מהיר שתהיו תלויים בו, תשתמשו באחת ממאות השיטות שנמצאות ברחבי העידן החדש ואולי תיפטרו מהפחד הזה. אך אם אתם רוצים לראות מעבר, ולגלות דרך פשוטה מאוד, שאולי ומעולם לא חשבתם עליה, אז הדבר הראשון בדרך זו שיש להבין ולהפנים, הוא שאין באמת מה לעשות בנידון, וזה הפרדוקס. כי כל דבר שתעשו בנידון, תהיה למעשה עוד מחשבה שמפחדת מהפחד שמתנגד לפחד.

ברוב המצבים שבהם יש מחשבה ועוד מחשבה אחת על השניה ללא סוף בלופים אין סופיים, אתם תחוו מיגרנה קשה, במצבים אחרים אתם חווים מה שנקרא 'התקף חרדה'. שזה בעצם הגדרה לעשרות אם לא מאות מחשבות שמפחדות ממחשבות אחרות או אחת מהשניה, וזה מתרחש תוך שניות עד דקות אחדות, עד כדי הפעלת כל משאבי האנרגיה של הגוף לכדי קריסה.
זאת הסיבה שאחרי התקף חדרה, הגוף מותש. מחשבה אשר מתנגדת למחשבה אחרת דורשת המון אנרגיה מהגוף (או צ'י אם אתם מהתחום הסיני) .
למה? כי כל מחשבה שעולה בראשנו, חייבת להגיע עם הוכחות למה היא נכונה על מנת שתוכל להתקיים, זאת המערכת הלוגית שמוח שמאל בנוי עליה. כיצד מתבטאות ההוכחות הללו בשכלנו? דרך תמונות, דימויים, צלילים, ומחשבות נוספות אשר תומכות בפחד הראשוני.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות לגבי זה?

מה יקרה אם תוותרו על כל נסיון לשנות את המחשבה שלכם? ופשוט תקשיבו לה. מה יקרה אם תאפשרו לעצמכם לנוח מלהתנגד לפחדים שלכם? ופשוט תראו כמה הם אוהבים אתכם ודואגים לכם. מה יקרה אם לרגע אחד תחוו את הפחד מבלי לברוח ממנו?

פעם שאל אותי מישהו - "ומה קורה אם אתה עצוב?" אז עניתי: כאשר אני עצוב אני פשוט נותן לעצמי להיות עצוב, איני מתאמץ לא להיות עצוב. כאשר אני נותן לעצמי להיות עצוב, אני מרגיש את הפחד מהעצב שהסתתר שם, ואני יושב איתו ומקשיב לו כמחשבה, ונותן לו אישור מוחלט להיות נכון, ושהוא אכן צודק, ואני בודק כיצד הוא צודק, וסומך על כך שהוא צודק,

ולכן אני מחליט שאפעל כפי שהוא ייעץ לי. ואז ברגע שהחלטתי ונהייתי טוטאלי, הפחד עובר ואיתו העצב.

לכן השאלה החשובה כאן היא : כיצד הפחד הזה תומך בי?

אם ממש תענו במילים את התשובה (בראשכם או בכתב), תוכלו לגלות כיצד הפחד עוזר לכם.

אתם יודעים את התשובה, תהיו בטוחים בזה, אך לעיתים גם היא מפחידה, ושומרת עליכם באהבה לא לענות על שאלה זו. אם אתם חשים פחד לענות על שאלה זו, שימו לב כיצד הפחד הזה תומך בכם.

לאהוב את הפחד אינו מעיד על טיפשות. זה מעיד על אומץ. לפחד מהפחד מעיד על חוסר מודעות, וגורם בסופו של דבר לפעולות קיצוניות לקרות.

כאשר אתם מזהים עצב או סבל בתוככם, תדעו שיש בכם מחשבה שלא הקשבתם לה, ולמעשה אתם נאחזים במחשבה אחרת שמונעת מכם להקשיב למחשבה הראשונה.

כעת אציג בפינכם את התהליך שאני עובד איתו עם עצמי ועם מטופלים:

1. מצאו את הרגש השלילי שאתם חווים ברגע זה, ביחס לתוכן שהוא מייצג. לדוגמא: אני חש עצוב שהיא לא מתייחסת אליי.

2. מצאו את הפחד שעומד מאחורי הרגש השלילי. דוגמא: הפחד שלי הוא להיות לבד. (ואולי הפחד שלכם הוא שונה).

3. הבינו מה הפחד רוצה שתעשו על מנת שיהיה לכם טוב, וראו כיצד הוא תומך בכם. לדוגמא: המחשבת פחד הזאת אומרת לי, להתמקד בעצמי ולעשות דברים לבדי, היא תומכת בי כך שאני לא אפגע כל הזמן.

4. מצאו איזה פחד מתנגד לפחד (המחשבה המתנגדת). בדוגמא זו - הפחד להיות לבד. הפחד שמתנגד לפחד הוא "אני מפחד שאם אהיה בפוקוס רק עם עצמי, היא תשנא אותי עוד יותר ותכעס עליי."

5. חיזרו על סעיף 3. מצאו בכל דרך שתוכלו לגלות, כיצד הפחד/המחשבה המתנגדת משרתת אתכם באהבה ועוזרת לכם. רישמו זאת, או אמרו לחבר/ה. 

התרגיל הקצר הזה יכול לשנות את חייכם.

תקציר לחלק 3 - הפחד העמוק ביותר אינו מוות, אלא החיים

איננו באמת מפחדים למות, אך המוח/שכל שלנו חושב אחרת, הוא למעשה כל כך רוצה לעזור לגוף שלכם, שהוא יעשה הכל על מנת שגופכם יוכל לשרוד. הפחד הכי עמוק שהוא יכול לספר בנושא זה הוא "שאם לא יאהבו אותי אני לא אשרוד והגוף הזה ימות, כי לא תהיה לי תמיכה."

לא פעם היו לי מקרים בטיפולים אישיים שאנשים באו עם פחד ממוות, ושאלתי אותם מה יקרה אז? רובם ענו: "אם אהיה חולה ואמות, המשפחה שלי ואנשים שמסביבי לא יוכלו לתפקד." אז שאלתי אותם: "אתם מפחדים מהמוות עצמו? או שאתם מפחדים על מה יקרה לאנשים הקרובים אליכם?" כולם אמרו, שאין להם פחד על עצמם, רק על אחרים.

האם אתם באמת מפחדים מהמוות עצמו? או ממה שיקרה לאנשים שקרובים אליכם אחרי שתמותו?

תרגיל קצר: 

עשו רשימה מהו הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות בעקבות המוות שלכם? מה ירגישו הקרובים אליכם? מה יקרה להם כלכלית? מה אנשים יעשו בעקבות זה?

רשמו את כל הפחדים שלכם. והתבוננו אחר כך על הרשימה וראו כיצד השכל שלכם אינו מפחד באמת על אחרים, אלא על עצמכם. למה? הרי הוא לא יהיה בחיים, מה אכפת לשכל כל כך? הסיבה שאכפת לו היא כי הוא משליך את כל הפחדים של החיים בהווה על המוות עצמו. זאת הסיבה שהוא כאילו מפחד מהמוות.

עוד על הסיבות וכניסה פנימה לנושא זה אכתוב בחלק 3… ועד אז, תאהבו את הפחדים שלכם.

אתם מוזמנים למפגש אחד על אחד. כל מפגש יכול לקחת אתכם לגילוי עמוק יותר בתוך עצמכם, ולשחרור אמיתי מפחדים ומסבל. לפרטים נוספים...

לחלק 3 של המאמר