בשני החלקים הראשונים ניסיתי להראות לכם כיצד זה נכון להקשיב לפחד עצמו, ללכת בעקבותיו,
ולדעת שהוא מגיע אליכם מתוך אהבה. בעצם הראייה הזאת אתם מתחילים להבין שלפחד יש מניע אחד, והוא לעזור לכם, מתוך אהבה. כך נוצר ריפוי עמוק על ידי הבנה וחוויה.
כעת אני רוצה לדבר על השורש של הפחד. ממה אנחנו באמת מפחדים? אכנס כאן לתוך נושא של מערכות יחסים, אהבה ופחד. כי מהות הפחד קשורה מאוד למערכות יחסים.
כנשמות אין לנו באמת פחדים
אנחנו רק אנרגיה שלעולם לא תמות, ורק רוצה להתפתח.
אך כאשר הנשמה נכנסת לגוף, הגוף עובד בצורה של פילטר, ויוצר לנשמה מעיין אישיות מיוחדת שמחוברת לגוף, מודעת לו, ויודעת שהגוף הזה מכיל אותה. ומעבר לכך לגוף הזה גם יש צרכים משלו. אך בתוך כל אחד מאיתנו ישנה ידיעה עמוקה, שאנחנו לא רק הגוף שלנו. ועם זאת הרצון שלנו לשרוד בתוך גופנו הוא כוח חזק ועוצמתי, אשר גורם למוח שלנו לעבוד שעות נוספות.
אז עכשיו הנשמה שלנו נמצאת בתוך גוף, ואנחנו לומדים כיצד לחיות ולשרוד עם הגוף הזה, בכל מיני סיטואציות. מהרגע שנולדנו למדנו שכדי לשרוד אנחנו צריכים וחייבים תמיכה, אחרת לא נוכל לשרוד. וכתינוקות וכילדים החשיבה ההישרדותית, נהיית קשורה באופן בלתי מודע לתחושת האהבה. למה?
כי אנחנו יודעים שאם אוהבים אותנו, אז יתמכו בנו. ולאט לאט בילדות אנחנו מתחילים לאמץ גישות וטכניקות באופן יצירתי (ולפעמים מושאלים מאחרים) כיצד לגרום לאנשים או להורים שלנו לאהוב אותנו, וזה יכול להיות המעשים הכי קטנים עד מאוד קיצוניים.
אנחנו גדלים עם זה, ולאט לאט כשאנחנו גדלים ומאפשרים לעצמנו לתמוך בעצמנו (כלכלית ורגשית), אנחנו משילים הרבה מההתנהגויות הלא אמיתיות הללו שצברנו בחיים. אך כמובן שרובנו עדיין נשארנו ילדים קטנים שמחכים שמישהו אחר יתמוך בנו. זה מורגש בעיקר במערכת יחסים זוגית.
אנחנו צריכים את התמיכה, זה ברור, ללא התמיכה יש מצב גדול שבאמת לא נשרוד. אך מה קורה כאשר היא לא מגיעה? אז אנחנו חוזרים שוב ליצור (מתוך יצירתיות), התנהגויות חדשות על מנת לשרוד. התנהגויות אלו יכולות להיות הכי עדינות עד הכי אגרסיביות וקיצוניות, תלוי ברמת
הציפיות והדרך בה גדלנו.
התמיכה היא לא רק פיסית, היא גם נפשית. אך היא תמיד קשורה לרמת ההשרדות בעולם החומרי. ונכון, אנחנו בנויים לחיות עם תמיכה, אחרת לא נשרוד. אך אם לא נוכל קודם כל לתמוך בעצמנו, תמיד נצפה שאחרים (בני הזוג או משפחה) יתמכו בנו, וניצור התנהגויות מאולצות ולא טבעיות. התנהגויות של להגיד 'כן' כשאנחנו רוצים להגיד 'לא', ולהגיד 'לא' שלמעשה אנחנו רוצים להגיד 'כן'.
ומה קורה אז?
כך כל מערך ההחלטות שלנו נעשה דרך מנגנון ההשרדות הזה. ולא מתוך האינטואיציה הפנימית שלנו. וכך העולם שלנו נראה. אנחנו בוחרים בדרכים שונות את מסלול חיינו דרך הפחד העמוק שלנו ' שלא נקבל תמיכה', ואנחנו ממשיכים להתאכזב שאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו צריכים.
ואז כל ההגדרה של אהבה במערכות יחסים נראית אחרת. אנחנו מתחילים לאמץ באופן עמוק בתוכנו את האמונה שאהבה בשבילנו זה לא רק אני אוהב אותך ללא תנאים, אלא אני אוהב/ת אותך רק כאשר אתה נותן לי את מה שאני רוצה, ואם אתה לא תתן לי את מה שאני רוצה, אני לא אוהב/ת אותך. זאת אחת המחשבות העמוקות בתוכנו. אנחנו עושים הסכם בעל פה עם בן הזוג שלנו, או עם החברים שלנו.
זה תמיד גורם לי לגיחוך שכשזוג נמצאים ביחד הם אוהבים אחד את השני, וכשהם נפרדים הם פתאום לא אוהבים אחד את השני. כל מה שבאמת קרה שם זה שבהתחלה הם קיבלו מה שהם רצו אחד מהשני ואחר כך הם לא קיבלו מה שהם רצו. האם באמת היתה שם אהבה? ובכן אני יכול לומר לכם שכן. היתה שם חוויה של אהבה, אך רק בגלל שהתנאים היו קיימים. כי רק כשאנחנו חשים שישנה תמיכה האנרגיה בגוף שלנו מסוגלת להירגע ולנוח, ואז התוצאה המיידית היא אהבה. וזה מה שמראה שאהבה לא באמת קשורה לאדם אחר (אבל זה נושא למאמר נפרד).
אולם מכיוון שאנחנו תלויים במעשים של אדם אחר, אנחנו כל הזמן בפחד שזה יעלם. ואז משחקי כוח ומניפולציות צריכות להיות מופעלות על מנת שהם יעשו מה שאנחנו רוצים.
אז האם יש דרך לצאת מהלופ הזה?
הדרך שדיברתי עליה במאמרים הקודמים, לגלות כיצד הפחד עוזר לכם, יכולה לגרום לכם להתחיל להודות שאתם עושים החלטות מתוך הפחד כי אתם צריכים תמיכה, על מנת שתוכלו לשרוד.
כמו שציינתי, אין דרך לצאת מהלופ הזה באמצעות כוח רצון, או תנועה ישירה מפורשת, אלא רק על ידי ראייה וחוויה מודעות כיצד אנחנו חיים בשקר עם עצמנו והעולם. וראייה זו מגיעה רק דרך התבוננות ופסיביות, וקבלה של המצב.
קבלה אומר לקבל שהפחד מחוסר תשומת לב או אהבה יובילו לחוסר תמיכה רגשית, ואז להקשיב לפחד הזה בצורה מודעת, ולעשות מה שהוא מבקש לעשות. לכן אם תקשיבו ותמשיכו להתנהג מתוך הפחד הזה באופן מודע. תנו לו ביטוי בחייכם, האנרגיה בגופכם תשתנה, ותתחיל להתחבר לאהבה האמיתית בתוככם.
למה? כי כאשר אתם מקבלים ומבינים בחוויה ישירה שהפחד רוצה לעזור לכם לקבל תמיכה, ואתם עוקבים אחריו ועושים מה שהוא מבקש, באותו הרגע אתם מתחילים לתמוך בעצמכם.
ומה קורה כאשר אתם תומכים בעצמכם? אין לכם צורך בתמיכתם של אחרים, ואתם מתחילים לחוות אהבה.
באותו הרגע שבו אתם חווים אהבה זו, אתם מבינים שני דברים: הראשון, הוא שאתם מבינים בפעם הראשונה מהי אהבה עצמית אמיתית. הדבר השני הוא שאתם מתחילים באמת להבין שהרצון שאחרים יאהבו אתכם, הוא בגלל הפחד שלא תקבלו תמיכה ואז לא תשרדו.
והכל חוזר שוב להבנה שאין דבר שנוכל לעשות בנידון, כי כל פעולה שננסה לעשות על מנת לשנות או להעלים פחדים אלו, מגיעה מפחד. לכן יש רק להבין כיצד הפחד אוהב אותנו, להיות מודע, לחוות באופן ישיר את החוויה עד הסוף, ולחייך. :)
הנה תרגיל קטן כאשר עולה בכם פחד:
1. זהו את הפחד ואמרו אותו בראשכם. "אני מפחד/ת .... ש..." הרגישו אותו בגופכם ובראשכם.
2. אמרו לו: "תודה שאתה פה איתי, אני יודע/ת שאתה כאן מתוך אהבה ובשביל לעזור לי לשרוד ולקבל תמיכה. אני מרשה לך לעשות מה שאתה צריך לעשות על מנת לתמוך בי. אני מקשיב/ה לך, תרגיש חופשי לעשות כל מה שאתה צריך".
3. אם אתם צריכים בקשו ממנו לומר לכם מה לעשות. "אמור לי מה לעשות... "
ושאלו אותו (שזה אתכם) כיצד דבר זה יתמוך בכם. כיצד בדיוק הפחד יעזור.
נסו ותראו מה עולה לכם... בהצלחה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה