יום שלישי

אני אוהב לפחד - חלק 1


עבורי, לפחד יש תפקיד בחיי. הוא שומר עליי, הוא דואג לי. במשך שנים קראתי שצריך להתגבר על פחדים, לשים אותם בצד, להתבונן עליהם, לעבוד איתם. במשך שנים גם תירגלתי זאת. עכשיו גיליתי מה לא ראיתי כל השנים האלו.. ואני שמח לשתף אתכם בזה.

אני מסכים שפחד זאת תחושה לא נעימה שגורמת למתח וסבל. ואני מסכים שהיה יותר טוב אם לא היה לנו פחדים, והיינו יכולים לחיות באהבה תמידית. אך מה שגיליתי הרבה פעמים מתוך תירגול של מודעות עצמית, וגישות שונות של טיפול, זה שצריך לטפל בפחד, לשנות אותו, להתמיר אותו. העניין הוא שכאשר באים לפחד בגישה כזאת, שצריך לטפל בו ולהעלים אותו, מבלי לשים לב, אנחנו ניגשים לפחד מתוך פחד. הרצון שלנו לשחרר את הפחד גורם לו להישאר יותר. למה? כי הרצון לשנות את הפחד מגיע מתוך פחד. החדשות הרעות הן, שזה לא עובד. החדשות הטובות הן, שכאשר באמת רואים שזה לא עובד, אז זה עובד.


הפחד אוהב אותי
בעקבות התהליך ההתפתחותי הפנימי שלי, מצאתי את עצמי הרבה פעמים חושב בדרך "רוחנית" מדי. גנגאג'י (מורה רוחנית) קוראת לזה 'האגו הרוחני'. ברגע שעלה בי פחד, הייתי מתנגד לזה שהוא קיים בתוכי. לא הייתי מקשיב לו. תירצתי זאת במחשבות כמו "הפחד הזה הוא לא אני.", "אני זה לא הגוף הזה", אבל מתחת לזה היתה מחשבה כמו: "הפחד יוביל אותי להתנהגות לא יפה, או לא רוחנית, ואז אנשים לא יאהבו אותי." למעשה היה לי פחד מהפחד עצמו.
לא מזמן, גיליתי משהו מעניין: שהפחד מהפחד, גם הוא שומר עליי, הוא גם בסדר, ולמעשה הוא רוצה לעזור לי. ברגע שהבנתי את זה, הפחד מהפחד השתחרר, כי קיבלתי אותו באהבה, ראיתי את הגאוניות שבו, וכיצד הוא בא לעזור לי, כיצד הוא משרת אותי.
ואז נפתחה בתוכי הבנה מאוד ברורה: כל הפחדים הקטנים והגדולים שיש לי בחיי, כלומר כל המחשבות הקטנות והגדולות שאני מאמין בהן, הם כאן רק בשביל לעזור לי.הרי פחד זו מחשבת עתיד, שמה שקרה לנו או למישהו אחר, יקרה לנו בעתיד. וראיתי כמה חשוב עבורי לאפשר ולהקשיב באופן מלא למחשבות שלי. לעקוב אחריהן באופן מוחלט. אם הן אומרות לי תתגונן ממישהו כי הוא פגע בך, אני אתגונן. אם הן אומרות לי תסגור את הלב, אני אסגור את הלב (באהבה אני יעשה זאת). למעשה אני אפילו יעודד באהבה את המחשבות שבתוכי ששופטות ומגנות עליי להמשיך לבוא ולהגן עליי ולשפוט. אני מבחינתי אוהב כל מחשבה. לא משנה אם היא רעה, מפחידה, קשה, או נפלאה. 

הבנתי מה זה אומר לאהוב את עצמי באמת
בעבר חשבתי שלאהוב את עצמי ולאהוב את המחשבות שלי, זה אומר רק להקשיב להן, כלומר לשמוע אותם ולהרגיש אותן ולתת להם מקום בגוף. היום אני מבין שזה לא רק לשמוע אותן ולהרגיש אותן. להקשיב למחשבות שלי אומר לעקוב אחרי מה שהן אומרות לי. להיות מוכן באופן טוטאלי להקשיב להן ולעשות אותן. זאת אהבה אמיתית לעצמי. אם אני שופט מישהו בראש שלי, אני מודע לכך שישנה סיבה שאני שופט, וזה כי אני מפחד ממשהו, וגם לזה ישנה סיבה טובה, אז אני עוקב אחרי המחשבות השופטות, ונותן להן מקום בראשי באהבה, מתוך ידיעה שהן באות מאהבה, אין להן סיבה אחרת לבוא.
הילד הקטן שבי שעדיין נשאר פגוע, רק רוצה להגן עליי, והוא עושה זאת מתוך אהבה אמיתית. וכאשר אני מעודד "אותו" (שזה אני) לחשוב ככה, ומקשיב ועושה את מה שהוא רוצה, אני נמצא באהבה ללא תנאי כלפי עצמי.
אתם מבינים? אנשי רוח גדולים אמרו לנו במשך שנים לאהוב ללא תנאי את עצמנו. הם צודקים, אך אולי הם שכחו לומר לנו שלאהוב את עצמנו אומר לאהוב את המחשבות המפחידות שלנו, ולאהוב את הפחדים שלנו אומר להרשות להם לגמרי להתבטא, וגם להיות מוכנים לעקוב באופן טוטאלי אחרי מה שהן אומרות לנו. זאת אהבה ללא תנאי אמיתית. כי רק להקשיב להן, עדיין מראה שאנחנו מתנגדים להן בסתר מבלי להבין שהן כאן בשביל לעזור לנו ולתמוך בנו, זאת עדיין לא אהבה אמיתית. אך כאשר אנחנו לגמרי סומכים עליהן ומעודדים אותן, אנחנו פשוט אוהבים באמת.

למה הפחד קיים?
כאשר רואים למה הפחד קיים, וכיצד הוא רוצה לעזור לנו, אנחנו מבינים כיצד הוא אוהב אותנו. אומרים שפחד הוא ההפך מאהבה, אבל למעשה זה לא נכון, פחד מגיע מאהבה, אנחנו פשוט לא רואים את זה, ובגלל זה הוא נקרא פחד. כל דבר שאינו מובן על ידנו כדבר שמגיע מהמקור של האהבה, נתפס כפחד. כאשר נראה שהפחד מגיע מאהבה, הוא כבר לא יקרא פחד, כי אז נקשר אותו לאהבה, ואז הוא יקרא אהבה.
אין פחד אחד בגופינו שאינו מגיע מאהבה לעצמנו, כאשר נבין אותו, נראה שהוא שומר עלינו מתוך אהבה. ולכן לכבד אותו מתוך אהבה ולעשות את מה שהוא מבקש יהיה הדבר האהוב והאדיב ביותר עבור עצמנו.
למעשה זה מה שכל אדם רגיש עושה באופן טבעי. וזה מה שציפינו מהורינו ולא קיבלנו. ועד היום אנחנו מצפים לזה מבני הזוג שלנו, מהחברים שלנו. שיבינו את הפחדים שלנו ויתנו להם מקום ויעודדו אותנו להיות אותנטים וכנים, אך למה לחכות להם? בואו נעשה זאת בעצמנו!

ההתנגדות לפחד שבאה מתוך פחד ששומר עליכם
אולי עלה בכם פחד עכשיו, שאם תקשיבו לפחד שלכם ותאפשרו לעצמכם לעשות את מה שהוא אומר לכם, אתם תפגעו באנשים אחרים, ובעקבות זה בעצמכם, שימו לב שפחד זה שומר עליכם והוא עושה זאת מתוך אהבה עמוקה לעצמכם.
אך אשמח לספר לכם שההפך הוא הנכון: הפחד מהפחד הוא זה שגורם לאנרגיות של כעס וטינה להיספג בגוף ואז לצאת החוצה בצורה בלתי נשלטת, אם זה במילים או במעשה אלימות. 
אך אם אתם יודעים שהפחד שלכם מגן עליכם, ורואים שהפחד בא לשמור עליכם מתוך אהבה אליכם, אז הפחד מתמוסס, ונעלם, כי באותו הרגע צירפתם אותו לצבא האהבה שבכם.
זה כל כך משחרר, וכל כך כייף, לאהוב את הפחדים שלנו, שאני לא רואה דרך אחרת לחיות בשלום עם עצמנו.

מהו פחד באמת? - הקדמה לחלק שני
כשמסתכלים מקרוב על כל פחד שהוא, רואים שאין בו דבר מפחיד מלבד מחשבות שמראות לנו תמונות של עתיד שאנחנו לא רוצים בו. כל פחד תמיד ינבע ממחשבות שמתווכחות עם המציאות, עם מה שקיים. (נכון, ביירון קייטי אמרה זאת קודם). מחשבות אלו, ברובן יתבססו על עברנו. המחשבות שלנו עובדות בצורה מאוד לוגית. הן מסתמכות אך ורק על העבר שלנו, או במקרים אחרים על עברם של אנשים אחרים, וככה עוזרות לנו ליצור עתיד טוב יותר, על ידי הימנעות מאותם מצבים. החשיבה שלנו עובדת בצורה מאוד מכנית ולוגית, ואין זה אומר שהיא תמיד צודקת בדיעבד, אך גם הפעולה הזאת נעשית מתוך אהבה ללא תנאי לעצמנו... 
המשך בחלק שני...

בחלק השני של המאמר, אדבר על הדרך שבה הפחדים שלנו משרתים אותנו, וכיצד ניגשים אליהם באהבה. אתן דוגמאות, ואנסה להוריד את המידע הזה לקרקע כמה שאפשר. ועד אז ממליץ לכם לאהוב לפחד. עדיף מאשר לפחד לפחד. :)

לחלק 2 של המאמר לחצו כאן

אין תגובות: