נכון, הכותרת הזאת יכולה ישר לקחת אותנו לשאלה, באמת יש אינטליגנציה אנושית בעולם הזה? תראו איך העולם שלנו נראה.
ואכן לאחוז מסויים ולא גדול של האנשים בעולם יש אינטליגנציה נמוכה מאוד. אלו אנשים שהולכים בדרך השלילית, שלא פיתחו מספיק את האינטליגנציה האנושית שלהם, ועושים או עלולים לעשות מעשים שפוגעים קשה באנשים אחרים ובעולם.
אך כשמסתכלים מספיק קרוב רואים שרוב העולם בנוי מבני אדם עם אינטליגנציה אנושית מספיק גבוהה בשביל להיות טובים לעצמם ולאחרים ברוב הזמן.
אבל כשמדברים על אינטליגנציה אנושית, מבינים שזה לא קשור בכלל לאייקיו או אפילו לא לאינטליגנציה רגשית שהיא היכולת להבין רגשות ולהתחבר אליהם בפנים ובחוץ.
אינטליגנציה אנושית, היא משהו הרבה יותר רחב מכל זה. אינטליגנציה אנושית היא למעשה היכולת להתחבר, לא משנה באיזו דרך זה קורה, דרך הלב, הראש, עם מילים, בלי מילים, תנועה, מגע, שתיקה. חיבור הוא חיבור, והוא השורש של כל ריפוי.
כאשר אנחנו עושים פעולה או אי פעולה שמניבה תחושה של חיבור, אז אנחנו חשים את זה בגוף.
לתחושה של חיבור יש שמות רבים, ואזורים שונים בגוף. כל אחד מרגיש אותו באזור אחר, לאחד זה יותר בלב ולשני זה יותר בבטן ולאחר זה במקלעת השמש או בגרון, ויש כאלו שפשוט חשים תחושת ביטחון כשהם מחוברים.
כאשר החיבור מתקיים אנרגיה עוברת בתוכנו וביננו לבין האחר, החשמל זורם בגוף יותר טוב, החלקים בתוכנו מתפקדים יותר בחיוניות.
אינטליגנציה אנושית היא הכוח ליצור חיבור ביננו לבין עצמנו וביננו לבין אחרים. אי אפשר או זה או זה.
המהות של חיבור הוא להרגיש את עצמנו ואת האחר בו זמנית. אמפתיה היא תוצר של חיבור, של אינטליגנציה אנושית.
ככל שיכולת החיבור שלנו לעצמנו ולאחרים בו זמנית גבוהה יותר, כך האינטליגנציה האנושית שלנו גבוהה יותר וכך יש לנו יותר יכולת חיבור.
תנועה של חיבור יכולה להיות גם לומר "לא" ולשים גבול ברור, כי אז אנחנו מתחברים לעצמנו. אך היא יכולה להיות "כן" גדול ברגע אחר ולעשות משהו עם אדם אחר.
אנשים עם אינטליגנציה אנושית נמוכה יכולים להתחבר לאחרים רק ברבדים מצומצמים ומכיוון שכל אדם במהותו רוצה להתחבר, כדי לייצר חיבור הם צריכים לשלוט בתנועה של אחרים או לעשות דברים למולם שעלולים להיות לא רגישים או פוגעניים, אפילו שכל מה שרצו הוא להתחבר איכשהו.
חשוב להבין שלעולם לא נוכל לייצר אינטליגנציה מלאכותית שיכולה לעשות פעולת חיבור כמו אינטליגנציה אנושית. והסיבה הפשוטה היא שחיבור מתקיים רק דרך גוף ביולוגי, ומכיוון שאין לאינטליגנציה מלאכותית גוף ביולוגי ולעולם לא יהיה לה, זה לא הולך לקרות. הגוף הביולוגי הוא מכונה שמחוברת לכדור הארץ והיא חלק אינטגרלי מכדור הארץ. הגוף שלנו עשוי מחומרים מכדור הארץ.
וכמו שגוף של אדם לא יכול לחיות בחלל באופן טבעי לאורך זמן, כך לא יכולה להיות אינטליגנציה מלאכותית בגוף ביולוגי לאורך זמן.
אני חושב שהמדע ינסה, ויגיע לתוצאות טובות, אבל האגו של המדע יקרוס לתוך עצמו כשיגלה לבסוף אחרי עשרות שנים של נסיונות שהדרך הטובה ביותר לייצר אינטליגנציה ביולוגית אנושית היא משהו שכבר קיים - לעשות ילדים! אבל הוא יבין את מה שהרבה אנשים מבינים כבר היום, שחינוך אמיתי דרך דוגמא אישית וחיבור הוא הדבר הכי חשוב שיש.
- אינטליגנציה זו לא חוכמה
לאינטליגנציה אנושית אין גבולות, מכיוון שלחיבור אין גבול. חיבור נעשה דרך הרובד הביולוגי שלנו, זה הכוח שטמון בגוף הביולוגי שלנו, דרך החושים שלנו, דרך השדה האלקרומגנטי של הגוף, ודרך אנרגיות שקיימות בגוף ומתחברות לשאר האנשים ולסביבה, שהמדע עוד רחוק מאוד בשביל להתבונן עליהם.
חיבור הוא הכל, הוא אינו רק חוכמה של המוח, של ידע. חיבור חי ברגע הזה, לא ברגע אחר, והוא זורם ברגע זה בינכם לבין עצמכם ובינכם לבין הסביבה שלכם ובינכם לבין אנשים.
כאשר מתחילים להסתכל על הנושא הזה מהזווית הזאת, מבינים שככל שאנשים מפותחים יותר באינטליגנציה האנושית שלהם, הם יודעים יותר להתחבר לאחרים, ולא בהכרח שהם יהיו אנשים חברותיים וסוציאלים.
חיבור אינו רק בתקשורת המילולית, חיבור הוא תגובה שיכולה להיות בכל צורה אפשרית ואי אפשר לשים אותה בתבנית, למרות שמנסים. אל התחושה הסופית ברגע היא של חיבור.
גם כשלמדתי תקשורת מקרבת במשך מספר שנים, לא באמת הצלחתי ליצור את החיבור שרציתי מתוך תרגול, במשך שנים.
עד שגיליתי שלא פיתחתי מספיק את יכולת החיבור שלי ברגע הזה. הבנתי שהניסיון שלי להעניק הקשבה ואמפתיה לאחר ולדבר רגשות וצרכים, הם תרגול חיצוני למשהו שאין לו מילים. כי לאינטליגנציה אנושית, לחיבור, לא תמיד צריך מילים, אך מילים הן חלק ממנה.
התקשורת המקרבת גילתה לי עולם מופלא שרק הבהיר לי כמה חסר לי חיבור אמיתי בתוכי. כי הרגשתי את הפער בין תרגול של הקשבה ואמפתיה לבין חיבור אמיתי שאותו אפשר לייצר רק תרגול עמוק יותר של הקשבה לגוף.
כדי לפתח אינטליגנציה אנושית נדרשת הקשבה לגוף, לחוכמה של הגוף, שהיא מורכבת כל כך, שהמוח שלנו לא יכול להכיל אותה במודע. אך המוח הוא חלק ממנה. מכיוון שהוא חלק מהגוף.
ישנם המון דרכים ושיטות שמאמנות חיבור, כל אחת מלמדת חיבור בצורה שלה, בין אם זה דרך מגע, תנועה, טנטרה, תקשורת ועוד... כל אדם הולך ללמוד את הכלי שהוא הכי צריך בו חיזוק כדי להרחיב את יכולת החיבור שלו, כי בסופו של דבר כל מה שכל בני האדם מבקשים הוא חיבור.
במאמר הבא אדבר על הדרך שגיליתי עם עצמי כדי לתרגל חיבור ביום יום ואיך זה מרגיש ונראה בפועל. עקבו אחרי אם תרצו לקרוא עוד.
תודה שקראתם
ליאב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה