חוק אוניברסלי זה אומר שכל ישות ביקום, אנרגטית או פיזית, אחראית על ההתפתחות שלה, ושלה בלבד. אין באפשרות אף אדם להיות אחראי על התפתחותו של אדם אחר. יש באפשרותנו להשפיע על התפתחותו של האחר, אך לא להיות אחראים עליו. מכיוון שהבחירה החופשית של האחר כיצד וכמה להתפתח היא עבורו בלבד (חוק בחירה חופשית).
יש לנו נטייה להטיל על אחרים את האחריות ליצירת הסבל שלנו, בכך אנחנו משלים את עצמנו שהם אחראים על ההתפתחות שלנו, דבר שהוא לא נכון בכלל. למזלנו זה בלתי אפשרי לעשות זאת, אך כל עוד אנחנו מאמינים לכך, אנחנו סובלים כי אנחנו ממשיכים להאמין שהאחר אחראי על הסבל שלנו ושאנחנו אחראים עליו.
אף אחד לא יכול לגרום לי לסבול, רק אני יכול לעשות לי את זה, כשאני מאמין למחשבה שרוצה שהמציאות תהיה שונה ממה שהיא. לתובנה הזו נהיים מודעים רק כשמבינים לעומק אילו אמונות ומחשבות אנחנו מאמינים להן ומה הסיבה שאנחנו בוחרים להמשיך להאמין להן. כי לכל מחשבה שאנחנו מאמינים יש רווח בלהאמין לה, ואנחנו אחראים לרווח הזה.
זאת הסיבה שלעולם לא נוכל להיות אחראים להתפתחותם של אנשים אחרים, מכיוון שרק הם בוחרים לאילו מחשבות ואמונות להאמין.
כמובן שאנחנו יכולים להראות להם כיוון, לעודד אותם להיות באמונות מסויימות ואפילו להשפיע עליהם באופן מניפולטיבי, אך העניין שזה גורם לנו למתח, בעיקר אם אנחנו מנסים להרוויח מכך משהו, ובנסיון לשנות אותם אנחנו מפסיקים להיות אחראים על ההתפתחות התודעה שלנו ומצמצמים את עצמנו.
אין לנו אפשרות להאיץ לקיחת אחריות אישית, לא אצלנו ובטח שלא אצל אדם אחר. יש לנו אפשרות רק לקחת אחריות על החשיבה שלנו ועל מה שאנחנו בוחרים ובכך לתת דוגמא כיצד לחיות חיים מאוזנים. כל עוד ננסה להאיץ את האחר לקחת אחריות על החשיבה שלו, אנחנו ניפול בפח ונשכח את האחריות לחשיבה שלנו.
כיחידת מודעות שהגיעה לעולם הפיזי, לקחנו על עצמנו אחריות להיכנס לגוף הזה בידיעה שאנחנו באים להתפתח מעבר למה שהכרנו על מנת שנוכל להרחיב את המודעות שלנו, שהיא המודעות של היקום. לכן האחריות המלאה להתפתחות היא שלנו.
ככל שניקח יותר אחריות על החשיבה שלנו, כך ניקח יותר אחריות על הרגשות שלנו. כך נהיה יותר מעורבים בתוך החיים במקום לברוח מהם ובמקום להאשים. היכולת להיות עם הרגש והכאב מביאה להתרחבות התודעה ולצמיחה, שמביאה להנאה ושמחה בחיים.
כך אנו מגלים יותר ויותר שהאחריות האישית שלנו זו למעשה האחריות לכלל העולם והיקום ולכולם יש אותו תפקיד חשוב. שככל שאנחנו לוקחים יותר אחריות על עצמנו כך נגלה שאנחנו עוזרים לאנשים אחרים לגדול ולהתפתח וליצור עולם טוב יותר.
יש לנו נטייה להטיל על אחרים את האחריות ליצירת הסבל שלנו, בכך אנחנו משלים את עצמנו שהם אחראים על ההתפתחות שלנו, דבר שהוא לא נכון בכלל. למזלנו זה בלתי אפשרי לעשות זאת, אך כל עוד אנחנו מאמינים לכך, אנחנו סובלים כי אנחנו ממשיכים להאמין שהאחר אחראי על הסבל שלנו ושאנחנו אחראים עליו.
אף אחד לא יכול לגרום לי לסבול, רק אני יכול לעשות לי את זה, כשאני מאמין למחשבה שרוצה שהמציאות תהיה שונה ממה שהיא. לתובנה הזו נהיים מודעים רק כשמבינים לעומק אילו אמונות ומחשבות אנחנו מאמינים להן ומה הסיבה שאנחנו בוחרים להמשיך להאמין להן. כי לכל מחשבה שאנחנו מאמינים יש רווח בלהאמין לה, ואנחנו אחראים לרווח הזה.
זאת הסיבה שלעולם לא נוכל להיות אחראים להתפתחותם של אנשים אחרים, מכיוון שרק הם בוחרים לאילו מחשבות ואמונות להאמין.
כמובן שאנחנו יכולים להראות להם כיוון, לעודד אותם להיות באמונות מסויימות ואפילו להשפיע עליהם באופן מניפולטיבי, אך העניין שזה גורם לנו למתח, בעיקר אם אנחנו מנסים להרוויח מכך משהו, ובנסיון לשנות אותם אנחנו מפסיקים להיות אחראים על ההתפתחות התודעה שלנו ומצמצמים את עצמנו.
אין לנו אפשרות להאיץ לקיחת אחריות אישית, לא אצלנו ובטח שלא אצל אדם אחר. יש לנו אפשרות רק לקחת אחריות על החשיבה שלנו ועל מה שאנחנו בוחרים ובכך לתת דוגמא כיצד לחיות חיים מאוזנים. כל עוד ננסה להאיץ את האחר לקחת אחריות על החשיבה שלו, אנחנו ניפול בפח ונשכח את האחריות לחשיבה שלנו.
כיחידת מודעות שהגיעה לעולם הפיזי, לקחנו על עצמנו אחריות להיכנס לגוף הזה בידיעה שאנחנו באים להתפתח מעבר למה שהכרנו על מנת שנוכל להרחיב את המודעות שלנו, שהיא המודעות של היקום. לכן האחריות המלאה להתפתחות היא שלנו.
ככל שניקח יותר אחריות על החשיבה שלנו, כך ניקח יותר אחריות על הרגשות שלנו. כך נהיה יותר מעורבים בתוך החיים במקום לברוח מהם ובמקום להאשים. היכולת להיות עם הרגש והכאב מביאה להתרחבות התודעה ולצמיחה, שמביאה להנאה ושמחה בחיים.
כך אנו מגלים יותר ויותר שהאחריות האישית שלנו זו למעשה האחריות לכלל העולם והיקום ולכולם יש אותו תפקיד חשוב. שככל שאנחנו לוקחים יותר אחריות על עצמנו כך נגלה שאנחנו עוזרים לאנשים אחרים לגדול ולהתפתח וליצור עולם טוב יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה