לפני יומיים נפלתי במדרגות נפילה ממש קשה על הברך שלי. הכאב היה מאוד חזק כמו כל מכה בברך. זה הרגיש כאילו כל הגוף שלי כאב באותו זמן במשך שעות. נתתי לזה להיות, הרגשתי את זה והבנתי שכל התשומת לב שלי צריכה להיות בברך. נכון, אני יודע שברך קשורה לייעוד ולמסלול חיים שלנו, אבל מה זה עוזר לי לדעת את זה? אם אני נותן לעצמי אפשרות לחוות את החוויה עד הסוף אז היא נפתרה.
אחרי 24 שעות כבר הייתי בלי כאבים ויכולתי ללכת (בצליעה קלה), אני מרגיש שעברתי תהליך נפשי עמוק עם זה של קרקוע וחיבור לעצמי.
כך אני עושה עם כל דבר. אני מתסכל מה למעשה קורה במציאות כתוצאה מהפציעה, מחלה או כל דבר אחר שאני מנסה לגלות עליו פירוש.
מה הכוונה? אם למשל אני חולה, אני בודק מה המחלה גורמת לי לחוות במציאות, ואני מבין שזה המסר שלה, לא דבר אחר מעבר. אם המחלה גורמת לי להתבונן פנימה, נאמר לאיבר מסויים שחולה, אז הכאב והמחלה עוזרים לי לעצור הכל ולהתבונן לאותו איבר. זה למעשה מה שהמחלה רצתה שאלמד. איך אני יודע? כי זה מה שקורה במציאות.
כנ״ל גם לגבי חלומות. אם חלמתי חלום מיוחד, איך אני יודע מה אני צריך ללמוד ממנו? אני רואה כיצד החלום השפיע עליי במציאות ואני מאפשר לעצמי לחוות את אותן רגשות. אם הוא גרם לי להתעלות ולחוויית אהבה, אז זה מה שהייתי צריך ללמוד ממנו. מאוד פשוט. אם החלום היה קשה וסיוטי ובמציאות החוויה שלי הייתה להתחבר לפחד מאוד עמוק שלי, אז זה המסר של החלום. ברוב הפעמים לא צריך להסתבך עם פירושים ׳על׳ אלא לחוות ׳את׳.
אם נפצעתי במקום כלשהו בגוף, ואני נמנע מהחוויה של התשומת לב שהגוף מנסה לבקש ממני ע״י זה שאני מנסה להבין דרך ספרים (של לואיז היי) ותקשורים, מה המסר של האיבר הכואב, רוב הסיכויים שלא אחווה את מטרת המסר. זה מאוד פשוט - המסר הוא מה שאני חווה.
לכן אני מאפשר לעצמי לחוות את הרגש או הכאב עד הסוף. וכתוצאה מכך הכאב עובר יותר מהר.
הריפוי היא אנרגיה שצריכה לנוע בגוף שלנו וככל שנאפשר לה לנוע למקום שהיא רוצה שנתבונן בו כך הכאב יחלוף מהר יותר. אך אם נתנגד, או ננסה להבין דרך השכל מהו המסר, מה הסיכויים שיקרה אז?
שהחיים יביאו לנו שוב את מה שאנחנו צריכים ללמוד על מנת שנתפתח, אולי בדרך אחרת, ואולי באופן פחות כואב.
לנסות לחפש פירושים בספרים, תיקשורים או כל דבר אחר, לוקח אותנו הרבה פעמים מחוויית המציאות הפשוטה והנוכחית ברגע זה לתוך החשיבה של השכל, שמנסה להבין משהו על המציאות מבחינה לוגית. גם כשאני עושה תיקשורים לאנשים בסשנים פרטיים, לעולם התיקשור לא ייקח מהאדם את הזכות למצוא בעצמו את המסר המציאותי שהחוויה רצתה להעביר.
אם אתם חווים חווית אהבה עצומה בלב שלכם, אתם מתחילים לחשוב מדוע זה קרה מבחינה לוגית? או שאתם מעדיפים פשוט לחוות אותה?
אם כן, אז למה לא לחוות כאב או פחד עד הסוף? הרבה יותר פשוט להתבונן ולחוות את הקושי מהכאב, זאת הדרך האמיתית ביותר. החשיבה רוצה להבין באופן הגיוני למה כל דבר קרה, על מנת להימנע מזה בעתיד, אבל הדבר היחיד שהיא שוכחת זה לראות מה היא חווה כאן ועכשיו במציאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה