יום שבת

גבולות וסוד הקיום הפיזי

כנשמות נצחיות ללא גבולות באנו לכאן כדי לחוות גבולות. ברובד האנרגטי הרב מימדי יכולנו לעשות הכל והיתה לנו בחירה אינסופית. יחד עם זאת הסכמנו להתנסות בלחיות בגוף פיזי תלת מימדי, שיש לו גבולות ביכולת שלו לעשות דברים מסויימים בזמן נתון.

אך בפועל הגבול של הגוף מתנגש כל הזמן עם הנצחיות האין סופית של הנשמה. זה קורה בעיקר כשאנחנו ילדים ועדיין יש לנו זיכרון טרי של האין סופית של הנשמה שממנה באנו.
אנחנו מנסים כילדים כל הזמן להיאחז בחוויה הנצחית חסרת הגבולות, עד שאנחנו גדלים ומבינים שלגוף יש מגבלות פיסיים.

בהתחלה כשאנחנו קולטים את זה, זה מכניס אותנו לעצב ולדיכאון ואז הילד הקטן שנשאר בתוכנו מנסה להתנגד לעצב הזה ובכוח גורם לנו לנסות להרחיב את הגבולות של הגוף ולאמץ את הגוף מעבר לגבולותיו, ואולי לזמן מסוים זה נראה אפשרי, עד שהגוף מאותת על כאב רגשי או פיסי (מחלה) ואז שוב אנחנו נכנסים לעצב ולדיכאון, וככה ממשיכים בלופ הזה שוב ושוב...



עד אשר יום אחד אנחנו מבינים את כל הטריק הזה של החיים - לא באנו לכאן כדי לחיות כנשמות נצחיות, אחרת עדיין היינו רק נשמות.
באנו לכאן כדי לחיות בגוף עם גבולות שחי בצמצום. למה? כדי ללמוד את הצמצום של הגוף ולתת לו את הכבוד שלו. כשזה קורה, קורה דבר מופלא, קורה דבר מדהים, אז אנחנו מבינים את כל הסוד של בריאת העולם הפיסי הזה,

והסוד הוא שרק כאשר אנחנו מכבדים את המגבלות של גופנו, רק ברגע שנכנענו לגבולות של הגוף וקיבלנו אותם באופן שלם ללא התנגדות, אנחנו חוזרים להרגיש את הנצחיות האין סופית של הנשמה ואנחנו חווים התרחבות של אהבה עצומה. פתאום כיף לחיות במקדש (בגוף) שלנו.

אנחנו מבינים שכל התפקיד שלנו במשחק של העולם הפיזי הזה הוא לחוות את הנצחיות של הנשמה בתוך הגוף.
זה יכול לקרות רק כאשר נלמד לכבד את הגבולות של גופינו. לאכול נכון, לעבוד נכון, לנוח כשצריך, לתת לו את מה שמגיע לו ולאפשר לגוף לבחור את החלטות החיים בשבילנו.

אז אין צורך יותר לרדוף אחרי הנצחיות, כי כאשר אנחנו מכבדים באופן מלא את הגוף שלנו, אנחנו יכולים לתת למודעות שלנו לנוח במקור, בנצחיות. משם היא רק מתבוננת על הנעשה, אז אפשר סוף סוף לנוח בתוך החיים.


ליאב נאנדין יני
מפגשי לימוד, ליווי ותמיכה להתפתחות התודעה

אין תגובות: