כולנו מכירים את הקושי לומר ׳לא׳ לאנשים קרובים שמבקשים מאיתנו משהו. קשה לנו לומר ׳לא׳ כי בסתר אנחנו צריכים אהבה, אישור וקבלה מאותם אנשים. למה זה קורה? כי אנחנו חיינו עד כה בעידן שבטי, עידן של תמיכה אחד בשני, אבל עכשיו אנחנו עוברים לעידן האינדבידואלי שמתבסס על העידן השבטי. כשאנחנו אומרים ׳כן׳ כשלמעשה רצינו לומר ׳לא׳, אנחנו למעשה אומרים: ״אתם תתמכו בנו ואנחנו נתמוך בכם, גם כאשר בא לנו לומר לכם ׳לא׳ אנחנו נשתוק ונעשה את מה שאתם מבקשים על מנת שתמיד תהיה תמיכה הדדית ושהדיל הלא מילולי הזה יתקיים״.
בעולם החדש שאנחנו נמצאים בו, כבר אין מקום יותר לומר למישהו ׳כן׳ לא אמיתי. זהו נגמר… אנחנו כבר נמצאים בעידן שבו אנחנו חייבים להיות אינדבידואלים ביחד עם הרצון לתמוך ולעזור לקרובים אלינו, והאינדביאוליות נעשית יותר ויותר חזקה. אי אפשר להתעלם יותר מצבים שבהם נאמר ׳כן׳ אבל נתכוון ל׳לא׳. אנחנו ישר נרגיש את זה בכאב רגשי ולפעמים בכאבים פיזיים.

